Black Rose ורד שחור

עמוס פאנק

Tzatlaplam
4/5

דיסק עטוף נייר משובח, מילים באנגלית. מבחוץ נראה – יבוא. מבפנים – נשמע יבוא. בדף המצורף אני קורא על זמר יוצר עברי שכתב שירים העוסקים "באהבה ובאובדן מזווית אישית כואבת", לאחר מות זוגתו המוסיקאית ענת דמון לפני 4 שנים. מוסיקה רצוי לשמוע בלא מידע חוץ-שירי, כי בסופו של דבר הסיפור צריך להגיע מהשירים. אז הנה הסיפור של עמוס פאנק בשיר שנקרא Black Rose. הולך ככה (תקשיבו עם המוסיקה למטה) :

The black rose on my left arm, Is all that’s left for me/ I wake up in your bedroom/ Reluctantly/ The books you read are put away, on shelves by the window/ I don’t know where I put it all, but/ I remember your words…/ I think/ You said I’d love you the best, so I reciprocate/ I love you the best, for now/ Half empty bottles by your picture/ The kitchen sink is over flowing with dirty dishes/ I don’t know when I fell a sleep in front of the TV, but/ I remember your words…/ I closed the blinds ‘cause I didn’t want to look at the city/ I kept some of your T-shirts they’re folded somewhere in the back/ I forgot all the plans we had for the future/ But I remember your words…/ I think/ You said I’d love you the best, so I reciprocate/ I love you the best, for now/ Baby, I love you the best, for now/ And what is now, but a moment/ And what is now, but a moment/ And what is now, but a lifetime for us

שיר געגועים. קינת האין שאחרי לכתה. הטון והצלילים מעבירים מארצנו הקטנה לאמריקה הגדולה, פולק-סופט-רוק-קאונטרי. מנגינה וטון (משתנה) שמכילים את הכאב. הסיום האינסטרומנטלי מעניק את דקות ההתייחדות של פאנק ללא מילים. זה יפה.
Real Gone הוא מוסיקת קאונטרי טהורה, מגיעה מדרכי הדרום האמריקני. גם כאן על נתק מהאהובה, אבל המנגינה והקצב מכניסים לאווירת בארים אחרת, מרקידה, הגם שהשיר עוסק בחסרונם של כל הדברים שמזכירים לו אותה.
גם בהמשך – שירים על האהובה וחסרונה על רקע האובדן הגדול בוריאציות שונות, כאשר עמוס פאנק מגלה מיומנויות כתיבה ברוח מסורת הפולק-פופ-בלוז-רוק האמריקני, דגש על צליל אקוסטיות, מנגינות קליטות, ומאמץ – לעיתים קשה – להגיע לרגיסטר הקולי העליון (You Wrote You Love Me) כדי לבטא את תחושת הגעגוע. מצד שני – צליל חשמלי רוקי שמטעין את Dropping Words ומוציא מפאנק ביצוע מחוספס, והפעם הכאב הוא על העובדה שאלוהים אינו לצידו – למרות תפילתו הנואשת. עוד שיר רוק רווי חשמל נקבל בהמשך ב – Outskirts of town, משהו בין ניל יאנג לברוס ספרינגסטין,
Burning water on the outskirts of town/ Money vesting commercial spinning round and round
חוזרים לאקוסטית ולפולק בשיר Just Like Me. על אפשרות של פגישה ברחוב. מנגינה יפה. מול הביצוע הקולי הלא מלוטש, מצליח פאנק ב – One More Time לייצב את קולו ולהוציא ממנו צבעים יפים, כדי להגיע לשיא תחושתי דרמטי בקרשנדו אלקטרוני
I’ve been driving all night long/ Trying to find the road that leads to you/ Ghosts that whisper in my dreams/ Say there is no real place at all
ואז מגיע ה – Surrender בסיום, בלדה רווית אווירה נוגה, איפוק המכיל זעקה נואשת לעזרה. שיר שמתחיל במילים:
Mother I can feel the flames of hell/ And there’s a naked devil in my bed/ Not sure I can to go through it again
זה כבר אינו פולק אקוסטי ולא רוק קאונטרי, אלא ה"אלטרנטיבי" של פאנק, המיית הלב שלובשת הרמוניה מפעימה, שיר שמצטרף לפסיפס המפתיע של עמוס פאנק.

הפקה מוסיקלית: רונן כוכבי. עמוס פאנק – שירה ואקוסטית, נועם ורדי – בס, רונן כוכבי – גיטרות, הקשה והמונד, אורן מנשה – פסנתר, מוטי מזרחי – תופים, הקשה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן