הבחור עם הגיטרה

רוני אמיר

מילים, לחן ועיבוד: רוני אמיר
3.5/5

כמה עצוב. Very Sad. אבל רוני אמיר אינו מתייפח על מר גורלו של היוצר שמחפש מוזות ושירים. על "הקרב" האבוד שהוא מנהל. מצד שני – מה הוא מגלה לנו? שפה לא לאס וגאס? שחייו של האמן קשים? שאי אפשר לחיות משירים, אבל שירים הם צורך, הם החיים. הוי.
מצד שני אם להוציא אותו עם נקודות זכות מהטקסט הזה – אז, כן, החיים כמו האמנות הם לעיתים האמת הכי באנאלית. "כאן כותבים שירים כדי לחיות", מצהיר אמיר וגורם לי איזושהי תחושת אי-נוחות, כאילו בא להגיד לו: עם על הדחיפות שבדבר, יש אפשרות – שכאן חיים כדי לחיות, והטקסט הזה אינו מעיד על משורר שחי כדי לכתוב. את יסורי הבחור עם הגיטרה שר רוני אמיר בזחיחות, באיפוק נעים, כמעט דיבור – בעיטורי פסנתר וצ'לו מעודנים, בטון שמשדר עצבות בלי לגלוש לדרמה.

הבחור עם הגיטרה / שעומד כאן למולכם / פורט על חלומות / שהתרחקו
מיתרי קולו חורשים / את כל קווי האוטובוס / לכל חדרי החזרות / שם המוזות רק שותקות

בגיל שש עשרה צעק / שהעולם הוא מחורבן / זינק עם הגיטרה / כמו חייל באמצע קרב
היום בגיל שלושים / כבר לא חולם להיות כוכב / הוא רק רוצה לשיר / כי כל השאר מרגיש לו סתם

ביום יום / זה לא לאס וגאס / כאן זה לא השביל לברודווי / חלב ולחם לא קונים עם חלומות
כאן זה הרחוב לסופר / האוטובוס לקניון / כאן כותבים שירים / כדי לחיות

ועכשיו כשתיגמר ההופעה / אתם תלכו / והבחור כאן יישאר / עם השירים /
הוא אורז את הגיטרה שליוותה אותו בקרב / שניהל מול העולם / בגיל עשרים

בקרב הזה אין מנצח / וגם אין טעם להפסיד / צריך פשוט לקרוא / לקרב הזה חיים
והבחור הזה יודע / שכל עוד כאן הוא יישאר / ילך לסופר / לחפש את השירים

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות