אני מקווה שהקול הזוכה של ה – The Voice ישראל, שנתו השנייה, לא יהיה קול גדול מדי, מלודרמטי מדי, פומפוזי מדי, מוחצן מדי. כן, לא הגודל יקבע אלא הסיפור שהזמר ישדר, האישיות שמאחורי הקול, יכולת ההבנה של השיר ולא הרצון להרשים בכוח את השופטים-מנטורים.
זה ההבדל בין סיוון בהנם (31) ששרה I'm Outta Love, במקור של אנסטסיה ובין נועם לשם (19) ששרה Video Games (ביצוע שני באודישן השנה . הראשון היה של יעל שושנה כהן) סיוון השקיעה עוצמות Soul מרשימות בשיר שנשמעו מעט צעקנות מנייריסטית ופחות שירת נשמה אמיתית, יותר "קול" מהגרון מאשר "קול" ממעמקים.
לנועם לשם (19) אין קול "גדול" במובן הפיזי של המילה. מה שיוצא מהבפנים שלה – גדול-גדול. כיוון שהשופטים שומעים בלבד – לא הייתה יכולה להיות כאן השפעה של חיצוניותה (יפהפיה אמיתית) כל מה ששכנע בביצוע שלה לשיר של לנה דל ריי היה דווקא האיפוק, הקול הנמוך, הקטן הזה שמתפתח לגדול דרמטי מתוך הבנת השיר לעומקו, לא מהתנפלות על השיר כדי להחצין עוצמות קוליות.
גם צחי אלוש (30) סולן "המרפסות" הראה שפופ-רוק טוב אינו תוצר של ביצוע שרירי ענק. הוא לקח את "נפלת חזק" של חמי רודנר ו"איפה הילד" לחלקת האדמה שלו ושר נמוך וברגישות – משהו שלא היה מרשים מי שמחפש ביצוע גדול יותר ממה שהאוזן מכירה. אבל אלוש בנה את השיר בצורה אפקטיבית למרות המגבלה של דקה וחמישים שניות, כשהוא מצליח להחצין בסיום גם רגש (ב"תודה שנפלת חזק").
נועם לשם וצחי אלוש נכנסים לנבחרת שלי עם סיום פרק האודישנים, כאשר המסקנה-תובנה העיקרית היא: המקום הראשון ב – The Voice השנה לא יינתן לקול הכי גדול-מרשים, אלא לביצוע הכי אותנטי.
שתי הערות לסיום: 1. אביב גפן המנטור זוכה ללא ספק בתואר הקלפטע של דה וויס: והפעם: מה הוא רצה מסיוון? הוא באמת חושב שהיא אחראית עלכישלון תאקט בגלל "הג'יפים וההאמרים"? מחלת המגלומניה הרדודה שלו אינה יודעת גבולות 2. לא יכול להיות שמתמודד בסיום האודישן נתון לחסדי מנטור אחד, כאשר כל שלושת המנטורים האחרים כבר השלימו את הנבחרת שלהם, וישובים עם הפנים לבמה. איפה כאן השיוויוניות? איפה הצדק?! יגידו – כולה מדובר במשחק ריאליטי בטלוויזיה? אבל זה משחק שקובע גורלות של אנשים. בעיה שיש לפתור אותה, ומיד!
נועה לשם, סיוון בנהם, צחי אלוש
