לא די להגיד – אנחנו חיים בסרט. לא די לספר איזה סיפור מרופט. לא די לערבב בליל אקצנטים וסגנונות ולהוציא מזה "שמחת חיים ואופטימיות אינסופית" (לשון קומוניקט שקראתי) – כי כצרכן מוסיקה אני רוצה לצאת מהסרט הבינוני בו אני חי ולקבל סרט מוסיקת קרוס-אובר מועמד לגראמי. לוס כפרוס מייצרים בליל סגנונות-שפות (עברית, רוסית, אנגלית, ספרדית) חסר מיקוד שספק אם יוביל אותם להגשמת המטרה. המפיק שלהם בנו הנדלר, קרוב יותר לשלם הזה עם הרכב הבלקן ביט בוקס שלו.
פעם הייתה להקת "אטרף", שניסתה את האפרו פאנקי על מילים עבריות בהצלחה חלקית. עכשיו זוהי לוס כפרוס, שמנסה למלא את המשבצת הזו: מתקינה האפרו קריבי על ערב רב של שפות.. כשאני שומע חרוז כמו "מותק אני עשיר, עשיר עשיר – תקשיבי לשיר" – אני מוכן לוותר על העברית. גם המוסיקה לא מפתה אותי להישאר. אבל נשארתי על הספינה שלהם. הסקרנות, הסקרנות.
הניסיון להיות קוסמופוליטי בשיר אפרו-בלקן-לטיני כמו Volver נשמע הצטרפות רעננה לחגיגת מוסיקת עולם בעיבוד בראס יפה. שירת גברים ללא ביצים על מצע פאנקיי קצביי ברוח סמבאית ממלאת את "מהירות" שמסתיים בשורה – "כמו חול/ זורם נגד עיניי/ נשפך מתוך שעון/ עוצר איתי תמיד בזמן הנכון מהמפלה אל הניצחון". השיר נשמע איזי ליסנינג סטייל "ברזיל" של סרג'יו מנדז.
לוס כפרוס שרים את המחאה של "לא קונה" (את כל השקרים שמוכרים) אל מחוזות הפופ הקאריבי מעורב בדיאלקט רוסי המרקיד בשירה גסה שלוקחת אל אולם השמחה.
רגאיי ידידותי לאוזן ולרגל מביא את רוחות "מלחמה" או התקווה שלאחר המלחמה – במבטא מאונפף כבד, שמחבל בשיר. גם Ska Doctor מגיע מהמחוזות האלה – על הרופא המוסיקלי האולטימטיבי. סקה שהוא שמחת עניים. "דודא בלוז" – מוגש בקול חצץ ובקצב פאנקי בלוז על מצע פריך של הומור. נשמע השיכור האלים שאומר לזו שאיתו משהו כמו "דיר בלק, תיזהרי ממני אל תקפיצי לי את הפיוז, כי עוד רגע אני נכנס לאשפוז". עוד רגאיי? "כל הדברים היפים" – עיבוד פריך, אבל לוס כפרוס הם רגאיי של פשרה ישראלית-רוסית, שאינה מדליקה אורות גדולים.
ואז מגיעים שירים ברוסית – Mobila ("נייד"), שיכול להצטרף לטרנד החגיגה הבלקני, אבל אני ממש לא מצטרף, ולאו דווקא מפני שאיני דובר רוסית. גם Mir (העולם לא זז) מופנה לרוסים, הגם שהוא נשמע כמו שיר ברזילאי.
הכי טרנד בלקני באנגלית שמתחבר עם הקוסטוריצות והברגוביצ'ים – Get You Tonight. אינגליש פאנקי עם הרבה אומפה-אומפה. נפוח, רעשני ופומפוזי, כמו בקרקס של אטרקציות מוסיקליות, שיר שיכול להתוות כיוון לנתיב הצלחה בינלאומי.
לוס כפרוס מעט נחמדים, מעט מצחיקים, מעט אקטואליים, מעט בידור, מעט פאנקי, מעט רגאי. תערבבו ויצא כאילו משהו מחויך, אבל לא שנון, לא שירים שידליקו את הרחובות ואת הרחבות באש גדולה.

אנדרי בר – שירה, MC, אנטון קוליאדקו – שירה, גיטרות מפוחית, ארקדי יעקובסון – שירה, גיטרות, זיו טלר – בס, עמית קמינר – תופים