זמן אסיף

חמי רודנר

מילים ולחן: חמי רודנר
4/5

למי אין פינת געגועים למחוזות ההם? חמי רודנר, כמובן, לא המציא את נושא הגעגועים לילדות, אבל גם לו מותר. התופעה כנראה חזקה כל כך, שהיא תמשיך לייצר הרבה שירים חדשים. אצל רודנר ילדות זה כפר (קיבוץ), טבע (ריח של עצי פרי), אווירה שעדיין קיימת בתודעה. רודנר מנסה לקרב את הגיל המנטאלי (נשאר ילד) לגיל הכרונולוגי, אבל ההתאמה תתגשם רק בחלום. הדרך לשם אינה קיימת עוד. אין אפשרות להוציא דרכון לתקופה ההיא. הבקשה לפחות – להמשיך לחלום, כי גם בחלום יש משהו טוב.
מנגינה וטון תואמים. לא הורג ברכותו, אבל מחסיר איזו פעימה, מלטף בהרמוניה שמחלחלת לא רק לאזורי השמיעה, אלא מעט מתחת. גם מהעיבוד (גיטרה) נושבת רוח נעימה מהעבר, ככה שאני איתו בחלומו היפה.

בחלומות אני חוזר/ חוזר לכפר ההוא של ילדותי/ אותו מקום אותה שעה/ הריח המוכר עצי הפרי
בחלומות אני זוכר/ את כל מה שהשכחתי מעצמי/ זמן בין ערביים אין סופי/ יפה קצת עגמומי חצי מצב נפשי/ חזרתי אל ביתי אל ילדותי
אולי הגיע זמן אסיף עכשיו/ אסוף את עצמך היה לאב/ הילד שאליו אתה נכסף/ יתגעגע יפחד יאהב/ ישמח יצחק יהיה לאב
הזמן לא מעניק דרכון/ והעכשיו הוא קוביות בטון/ אתה תוהה מה השתבש/ לאן הלכה האש איך לא להתייאש/ איך להמשיך לחלום איך להמשיך/ לחלום
אולי הגיע זמן אסיף עכשיו…

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות