הנבחרת של שרית חדד מול הנבחרת של יובל ושלומי

דה וויס – שלב ההופעות 2.2.2013

מישה סוחינין, עתליה פירס, דנה צלח, לוסיל בלקרמן, אסף גד חנון, רודי ביינסין
4/5

שרית חדד עדיין מרגישה כמו "אמא גאה", שמלמדת את הילדים שלה ללכת, אבל צריך להזכיר לשרית, שהילדים כבר התבגרו. צריך לשחרר אותם מהמאמי המחבקת, כי הם כבר בשלב "ההופעות" – או כמו, בקלישאה החוזרת על עצמה – צריכים לתת בראש. במילים פשוטות: לתת הופעה שבשבילה יוצאים מהבית וקונים כרטיס. הנקודה היא שמרוב שהם רוצים "לתת בראש" עלולים לצאת ביצועים בומבסטיים, מוחצנים מדי, מלודרמטיים מדי.
כזה היה הביצוע של מישה סוחינין ל – Toxic של בריטני ספירס, אבל הוכיח גם מנעד אדיר, אמביציה ולהט. יהודה מימרן הוא זמר שזקוק למנטור שידע להפיק ממנו צבעים. הפעם בשיר "ללכת שבי אחריך" – שרית חדד שיחקה אותה. יצא לו ניואנס מפתיע. חי איילון – ב"עדיין ריק" – לא קפה ולא תה, לא חלב ולא בשר. ממש ריק. עתליה פריס – נתנה את הביצוע המדויק ביותר, המקצועי ביותר והבשל ביותר של הערב בשיר If I Were A Boy של ביונסה. רמה בפני עצמה. ביצוע שיכול לחצות את גבולות ארצנו.
את דנה צלח הלבישו כמו דיווה מעידן הפיפטיז (הערה למלבישים: אנחנו אמנם מתקרבים לפורים, אבל תרגיעו את היומרות. נכון שזה שאו, אבל כולה נערה ישראלית מהפרובינציה. לא ברודוויי). הביצוע שלה ל – Rehab של איימי ויינהאוס – עשיר, מיוחד, מדויק. היא אחת המועמדות לזכות ב – דה וויס.
מזי חליבה, ששרה "הכל זה לטובה" של דנה אינטרנשיונל – היא הזמרת שהכי סבלה מצעירותה. חבל – כי יש לה משהו מיוחד בקול, בהגשה. היא מסוג הזמרות שכן ראויות להתגלות בתחרויות כאלו.
גם לוסיל בלקרמן פתחה מבערים עם "אוהבת לא אוהבת" של ארקדי דוכין. נדמה לי שהיא מסוג הזמרות שתצטרך להגדיר לעצמה מה היא רוצה להיות, כשתהיה גדולה. נכון, גם לי, כמו לאביב גפן, היא הזכירה את נינט. (לא בטוח שבאשמתה) וכידוע – נינט בחרה דרך.
דניאלה מילוא הצליחה ללטש את ה"סי פארט" שלה ולתת ביצוע מסוגנן בהופעה קברטית קצת פומפוזית עם Look מסעיר. הייתי מוריד מ"הילדים" את השכבות האלה – לפחות בשלב הזה, כשהם עדיין לא על במות ברודוויי. מייק סלע בביצוע ל – Iris עבד על מניירה ופחות העביר את השיר לחלקה האישית שלו. הוא פספס את בקשתו של יובל בנאי – ללכת על Atitude מאשר על קול. בנקודה הזו הצליח יותר דן סלומון עם גרסה טובה (לא מעולה) ל"מונסון" של ברי סחרוף.
אסף גד חנון – בגרסה ל – Somebody Told Me, עדיין נמצא על תדר טמפרמנטי גבוה מדי, שגובל בצעקנות. אני מסכים עם שלומי ברכה – שאם לא ישתלט על האש – היא תשרוף אותו. רודי ביינסין – למרות שהתבלבלה נתנה ביצוע Soul טוב  של Let It Be. לא מעולה. אבל עדיין – גם אותה אני מצרף לשתיים הנבחרות שלי – עתליה פירס, דנה צלח.

הנבחרת של שרית

מישה סוחינין Toxic במקור: בריטני ספירס
יהודה מימרןללכת שבי אחריך במקור: אילנית.
חי איילוןעדיין ריק במקור: לירן דנינו.
עתליה פירסIf I Were A Boy במקור: ביונסה
דנה צלח
Rehab במקור: איימי ויינהאוס
מזי חליבה
הכל זה לטובה במקור: דנה אינטרנשיונל
עלו שלב: עתליה פירס, מישה סוחינין, דנה צלח, יהודה מימרן, חי איילון. לא ממשיכה: מזי חליבה.

הנבחרת של שלומי שבת ויובל בנאי

לוסיל בלקרמןאוהבת לא אוהבת. במקור: ארקדי דוכין.
דניאלה מילואSon Of The Preacher Man במקור: דאסטי ספרינגפילד.
מייק סלע Iris במקור: Goo Goo Dolls
דן סלומון מונסון. במקור: ברי סחרוף.
אסף גד חנוןSomebody Told Me במקור: The Killers
רודי ביינסיןLet It Be במקור – הביטלס
עלו שלב: אסף גד חנון, דן סלומון, רודי ביינסין, דניאלה מילוא, לוסיל בלקרמן. לא ממשיך: מייק סלע.

לוסיל בלקרמן -אוהבת לא אוהבת

משיה סוחינין – Toxic

דנה צלח – Rehab

אסף גד חנון – Somebody Told Me

דן סלומון – מונסון

רודי בינסין – Let It Be

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן