פעם תורי ופעם תורך

שיר ביטון

מילים ולחן: שלמה ארצי עיבוד: רובי פאייר
3.5/5

גרסת הכיסוי (קאבר) משתלטת. זמרים עומדים בתור כדי לעשות אודישנים עם שירים מוכרים. הקול הוא הכל. היצירה והחידוש – פחות. הרצון לקצר דרך, להתפרסם מהר. לרגש – חזות הכל. התופעה מאוד לא מרגשת אותי. להיפך: היא מעידה על קיבעון.
שיר ביטון מספרת, כי שלמה ארצי הוא חלק מ"פס קול חייה", מאז ילדותה בדימונה. עכשיו, אחרי שיצא אלבומה הראשון, היא הולכת לעשות ערב שירי שלמה ארצי. זוהי דוגמה אחת. אחרי שהאזנתי, אני מציע לה לשקול את ההחלטה מחדש. כשצילו הענק של המקור מוטל עלייך – קשה לסלק אותו (את הצל), אלא אם כן את מביאה אינטרפרטציה, שהאירה מחדש את השיר עד כדי כך שהצליחה לסלק את הצל, העניקה לו משמעויות יצירתיות אולטימטיביות – שיש לחשוף אותן. זה לא המקרה הזה.
שיר ביטון, זמרת מוכשרת, שרה את השיר ברגש רב, העיבוד האלקטרוני חושף אותה יפה. אבל האינטרפרטציה – סתמית, טובה לאודישן בדה וויס, אבל אינה מעניקה למקור ערך מוסף. כלומר: כשמדובר בשירים המזוהים עם שלמה ארצי – למה לשמוע העתק פחות מיוחד מהמקור?

לילה אחד / כשהלכנו בתוך העיר, / עברו בי כמה הרהורים על אנשים שחיים פה / האם הם שונים מאיתנו? /הולכים לישון כמו ילדים בעריסות / הולכים עד הסוף /רק אצלנו, חבל, תראי איך אצלנו/פעם תורי ופעם תורך לאהוב.
יכול היה להיות יותר פשוט/ שתסתגרי איתי בחדר החשוך / שלא תראי אחר מלבדי/שתהיי שלי.
קניתי לך ג'ינס חדשים /קנית לי חולצה לבנה שתתאים/ פעם תורי לאהוב ופעם תורך /על קיר בעיר כתב מיואש צעיר: /"עיניה פוצעות, אבל נשארתי שלם"
ובלילה ההוא / כשהלכנו בתוך העיר /דיברתי אלייך ולא ענית לי /מה הפריד אז בינינו /רגש כזה או רגש אחר /או אי הבנה עד הסוף /אצלנו, חבל, תראי איך אצלנו/ פעם תורי ופעם תורך לאהוב
יכול להיות יותר פשוט…
קניתי לך תקליט של האבנים /קנית לי עגיל, אבל זה לא לגילי / פעם תורי לאהוב ופעם תורך / על קיר בעיר כתב מיואש צעיר" /:עיניה פוצעות, אבל נשארתי שלם"
קניתי לך ג'ינס חדשים…

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן