לא שמענו דיסק תחת השם הזה – "אחד לנשמה אחד למסיבה"? כן, אבל לא בלייב. שלומי שבת לייב זה משהו אחר. נשמה ומסיבה – בפסגות אחרות.
מנטור נשמה. בתוך עמו הוא חי. רומבה פלמנקו, יווני, לטיני צועני, ים-תיכוני, טורקי. המלדיטה והמאריפוסה. שלומי שבת – בית ספר לאיך לשווק נכון תמהיל לקהל ישראלי שנות האלפים. איש מחבק. זמר שחדרי ליבו רוחשים, שצריך להיות גדול מכף יד מאוגרפת כדי להכיל את כל הרגש, גם מוסיקאי שיודע מהו עיבוד מחניף, באיזון בין האקוסטי והחשמלי.
הצלחה בנתיב המיינסטרים המקומי היא כמעט נוסחה: מורכבת מתמהיל שעטנז מנצח של שירים ומחרוזות, אבל מעבר למתמטיקה חייבת להיות אישיות, תגידו כריזמה. הקסם הזה. לשלומי שבת  יש בכמויות מהקסם הטבעי, אבל גם הראש עובד: אל תעייף קהל, אל תכביד, אל תתפלסף. תן לו להתענג, לשיר, להרגיש. להתרפק. לענטז. זהו. התוספות של מנור שבת ב"אבא" ויובל דיין ב"השבת כבר נכנסת" משתלבות אפקטיבי במינון בלי שהערב הופך למצעד שלומי שבת ואורחיו.
למי זה טוב? שאלה מעניינת. היית בקיסריה, שילמת איזה 1000 שקלים לזוג – אז מה הם עוד כמה עשרות שקלים בשביל המזכרת. מצד שני: מי שכבר מכיר את התמהיל של שלומי שבת – ממש שום דבר שבשבילו דחוף להגיע לדיסק הזה.

נ.ב. הביקורת היא על ה – CD. בחנויות תמצאו גם  DVDשל ההופעה.
שירים: בראשית עולם, ואני שר, מלדיטה לונה, מחרוזת לטינית, שתדעי, אבא – עם מנור שבת, יש לך, מאריפוסה, השבת כבר נכנסת – עם יובל דיין, מחרוזת בגלל הרוח, תגלי לי למה, אין עוד מלבדו