Collections אוספים

Delphic דלפי

הליקון
3.5/5

איך הגדירו את "דלפי"?  post-dance futurist nostalgics. יש גם מי שניסח "אינדיטרוניקה". נוסטלגיות פוסט דאנס פוטוריסטיות. טכנו היפנוטי. האלקטרוניקה הזו אינה מגיעה מדלפי אלא מהאנדגראונד של מנצ'סטר.
לפני 3 שנים הם נשמעו כמי שמנסה לפרוץ דרכים חדשות בנוסח ניו-אורדר. אלבום הבכורה Acolyte זכה לביקורות טובות בבריטניה ונכנס לרשימת האלבומים הטובים ביותר של 2010. הטריו מורכב מריצ'ארד בורדמן Richard Boardman, מתיו קוקסדג' Matthew Cocksedge ו – ג'יימס קוק James Cook. שנה אחת ביחד – והתגבש איזשהו קונספט שבאלבום הזה נבחן מחדש. הם יוצרים את המוסיקה שלהם על מחשבים ניידים לפני שהם נכנסים לסוגיית הנגינה בפועל. שוזרים צלילי גיטרות, בס, תופים באמצעים אלקטרוניים כדי להגיע לתוצאה ייחודית.
מי שלא שמע את Acolyte אינו יכול להשוות כמובן ל – Collections. מאזינים שהשוו הביעו אכזבה מהניסיון לפרוץ באמצעות ז'אנרים שונים דרך חדשה. בהאזנה ראשונה לא תזהו קווים מלודיים מהסוג שהופכים שירים ללהיטים, אבל אחרי האזנה שלישית ורביעית תתבהר הפקה ורסטילית של מוסיקה מודרנית ללא כיוון. אין ספק: החבורה הזו עושה מאמצים לגבש סגנון וצליל, מדאבסטפ, מיינסטרים פופ (מיוז), ריתם נ' בלוז פופ אלקטרו אייטיז והיפ הופ. האלבום הזה נשמע מעט "מפוזר" מרוב יומרה להגיע לתוצאה אטרקטיבית, שהיא אכן כזו בסאונד, בהפקה.

01 – Of The Young
02 – Baiya
03 – Changes
04 – Freedom Found
05 – Atlas
06 – Tears Before Bedtime
07 – The Sun Also Rises
08 – Memeo
09 – Don’t Let The Dreamers Take You Away
10 – Exotic

Baiya

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן