דווקא מגניב – הקונטרסט בין "המצב" המחורבן ובין הקלילות הריתם נ' בלוזית המחויכת. העיבוד של אייל מזיג מחזיר לימים שהייתי מאזין לטונות ר-נ-ב מיובא ממולדת הסגנון, זמרי מוטאון, הצליל של פילדלפיה, קרטיס מייפילד. התבלינים משיבים את הרוח הזו מן העבר, הגרוב והפאנקי יותר מבסדר. ההפקה המוסיקלית שדרגה. הקולות מכווננים היטב. לשיר ככה ר-נ-ב בעברית לא עניין של מה בכך. השימוש בעגה כמו "מגניב", "סטייל" הוא הפחות מגניב בשיר הזה, אבל בואו נאמר שאף הוא חלק מהקונטקסט.
אני בדאון, זה לא מגניב
הלחץ דם עולה, אני לא מרגיש טוב
זה ברור שקצת מחניק
והעשן תופס את כל המקום
שאת עליו מזמן בנית
אבל אני עוד לא ידעתי למה אני נכנס
כל כך תמים, כבר מאוחר
ושוב אני שולף…
מצית את המצב, אז מה אם אסור
ולך זה לא אכפת מה סוף הסיפור
אז בואי ונגמור עם זה היום
תני לי אוויר, תני לי קצת לנשום
אני בדאון טאון תל אביב
הכל לחוץ, נדמה שכולם רצים פה
בלי כיוון, משנים נתיב
כמו במירוץ, אני עוצר את האוטו
מלוכלך, מרגיש דביק
נזכר שאת ידעת בדיוק איך
לגרום לי להרגיש לזה אדיש
כל כך בסטייל
ושוב אני שולף…
מצית את המצב, אז מה אם אסור
ואת ידעת מזמן, היה לך ברור
בינתיים לפחות ירד החום
אני שוב מגניב, לא צריך לנשום
