אחרי "ערבסק" שהזניק את הקריירה שלה, (אלבום זהב ב-25 מדינות, כ-200 קונצרטים), יוצאת בירקין עם משהו הרפקתני נוסף: דואטים עם מבחר זמרים כבקשתה, חלקם באנגלית, חלקם בצרפתית. JE M’APPELLE JANE היא שרה בחיוך עם הזמר מיקי (D3) ויש לה פלירט מוסיקלי לא שגרתי עם בריאן פרי ב"כול חלום בית הוא כאב לב", מהרפטואר של "רוקסי מיוסיק".
בהמשך יצטרפו אליה הברזילאי קייטנו ולוזו, בריאן מולקו מלהקת "פלסיבו", מנו צ’או ומהצד הצרפתי – פרנסואז הרדי, אלן שוסון. ויש לה גרסת סול מרגשת ל"מנגינה מוזרה" של בת’ גיבונס מ"פורטיסהד".
בירקין קבעה מסגרת של אווירה, לרוב מינורית, טיפה אפלולית. כול השאר – סגנונות וצבעים, גיוון מפתיע. מה שיפה הוא שהיא עצמה מצליחה לשמר את סגנונה הרומנטי אנין-מעודן, הטון המתקתק-ריחופי, ובכול זאת להיות "יותר זמרת" מאי-פעם.
