שנתחיל מאביב גפן? אין בעיה. מה הייתה ההצגה הזו? המנטור הקשוח נכנע לרגשותיו, או שמא ההפקה בדקה איתו אפשרות לתרגיל רייטינג ממדרגה ראשונה? גפן מחליט, שהוא אינו מנפה שום מתמודד מהרביעייה שלו בטענה – לא הוגן שמישהו יעזוב, ומשאיר את ההחלטה ל… מתמודדים עצמם. מי שיתנדב לפרוש – יופיע איתו הקיץ בקיסריה. להתרגש מזה? תרשו לי להישאר קר כקרח. כאילו הוא אינו מכיר את חוקי המשחק. אם זה היה אימפולסיבי, כלומר הבנאדם אינו שולט ביצריו, אז שילך הביתה. עוד משהו: אם רוני פרי הייתה מחליטה לפרוש, הוא היה עובר על זה בקלות לסדר היום ?
גפן נאלץ בסופו של דבר להחליט, ואגב החלטה: הייתי עוזר לו לקבל החלטה אחרת. נדמה לי שאני פחות התלבטתי: הביצוע של סהר שרב ל"לכל אחד יש" של שלומי שבת היה הפחות טוב שלו בתחרות, בגלל העיבוד שגפן עצמו תפר לו. לעומת זאת העיבוד והביצוע של מאי כהן ל"ברחובות שלנו" של משינה בנוסח הג'יימס בונד היה מאוד אישי, יצר חיבור רגשי לשיר, פרשן אותו באופן מיוחד. נדמה לי ,שעל זה דיבר גפן עצמו, כשחיפש בדה-וויס ביצועים, שיש בהם יותר מאשר קול. אבל הוא העדיף בסופו של דבר קול ופחות ביצוע ייחודי. אם כבר עשית כזה רעש – שחק אותה לפי הקודים האומנותיים שמנחים אותך. אבל יתכן שהבחירה בסהר שרב מתקשרת לכל ההתנהלות של המנטור הזה בתוכנית, שמפיקיה אוהבים, כי היא מספקת את סחורת הרייטינג המבוקשת.
רייטינג הוא גם הסיבה לכך, שהחליטו להראות את שלומי שבת, המנטור, ברגעים בהם מפונה לבית חולים. חייבים?! אי אפשר להסתפק בהודעה. אני הייתי נבוך בשביל שלומי. נכון, אנחנו בעידן הריאליטי, אבל דה-וויס כנראה הולכת צעד אחד רחוק יותר, ומנסה להיות גם "הישרדות".
עיבודים: שוב הוכח כי עיבוד יומרני עלול להזיק. זה קרה עם סהר שרב, זה קרה גם עם אופיר בן שטרית בביצוע הפחות מעניין והפחות מדויק שלה בתוכנית ל"כשהלב בוכה", ולא הייתי צריך את ההסבר של שרית חדד, שהשיר נכתב בעקבות הלינץ' של חיילי צה"ל ברמאללה. קצב הדאנס הרקיד פשוט לא התאים, עם כל הכבוד לאקספרימנט. לעומת זאת, סגנון הדאנס האלקטרוני התאים גם התאים ל"סופרסטאר" של אביב גפן בביצוע יוצא מהכלל של אסף גד חנון מהקבוצה של יובל ושלומי. כאן – התיאטרליות הפורצת תאמה את הרוח הצינית של השיר. איך אמר שלומי ברכה: "ביצוע בן זונה". ההחלטה להדיח את הרוקר המופלא הזה – פחות. "בת זונה" בעיני. הוא הרבה יותר מיוחד ומרתק מאשר דן סלומון.
אין עליהן: רוני פרי ורודי ביינסין. מהתוכנית הבאה – הקהל בבית הוא שבוחר. אם רוני פרי לא תזכה בסופו של דבר, אני מפטר את הקהל. הגרסה שלה ל"הכוכבים על אש קטנה" של משינה (מילים ולחן: שלומי ברכה) ראוייה להילמד בבתי הספר למוסיקה. העיבוד הג'אז בלוזי (סקסופון אלט: ניצן עין הבר) קירב אותה לא רק לשיר, אלא עמוק לתוך עצמה, והיא לקחה אותו (את השיר) למקומות שחברי משינה לא דמיינו, שהוא יכול להגיע. פרי,  בקצב איטי, נתנה ביצוע שסיפר "סיפור אחר", מעניין יותר של השיר –  מאשר שמענו אצל משינה.
ועוד אחת שתילחם על התואר: רודי ביינסין. זמרת Soul ממדרגה ראשונה, שלמדה מהר מאוד לחבר את קול הנשמה ה"אמריקני" לסלסול הנשמה הישראלי וגם להישאר היא עצמה. זה מה שעשתה בביצוע מעניין וחזק ל"שירה של לילה" המוכר משרית חדד. המיזוג הזה בין מערב למזרח – ניצח.

אסף גד חנון, דניאלה מילוא, רודי ביינסין
מאי כהן, אופיר בן שטרית, רוני פרי