יש אין סוף

אמיר דדון

הליקון
4/5

חיפשתי שיר שנקרא "מתגלגלים" שאמיר דדון הוציא בינואר – לא עוד המבע המדוכדך על הבינו בינה, אלא אשכרה – שיר פוליטי שאומר: נשבר לנו מהמציאות הזו. צריך לשנות, להחליף ראש ממשלה, כי הנוכחי יכול להמשיך לשיר על מלחמה ושלום וכלום לא ישתנה…
"אדמה וקודש אדמה ואמונה/ מחפש קצת חופש מחפש קצת מנוחה/ איך כולנו חיים ומתגלגלים
לא נשאר לי כוח לנסות ולהבין/ מנסה לברוח רק בדרך להמשיך/ איך כולנו חיים ומתגלגלים
הו הא מי זה בא ראש הממשלה הבא/ הוא ישיר לך על שלום ומלחמה".

איפה זה בדיסק?! כמה השיר הזה התאים לי/לנו במציאות המזופתת. האמנתי שאמיר דדון יוצא מקופסת המלנכוליה הרומנטית הדואבת ומחליף דיסקט. והנה, השיר הזה – איננו כאן. חבל. הייתם יכולים להגיד: הגיע למסקנה שהשיר לא לא משתלב, משבש את הקוהרנטיות של האלבום. או: למה להיכנס לבלגנים. הקהל המקומי מתעב זמרים פוליטיים. תן לו לשמוח. תן לו לשכוח.
כיוון שמדובר בזמר מאוד תחושתי, שמביע רגשות אמת – אין לי בעיה לשמוע ממנו גם זעקה פוליטית לצד הכאב האישי. מצידי, שיהיה פחות קוהרנטי.
אבל זה לא קרה. חזרנו לאמיר דדון שאנחנו מכירים. האמיר הדואב בעניינים שבינינו לבינה, בינו לבין עצמו. לא שאין כאן שלושה ארבעה שירים טובים באמת, אבל מה החשש? מה קרה? כל כך נוח לברוח? להתיישר על מסלול המיינסטרים ולהמשיך בנסיעה המלו-מלנכולית? דווקא יכולת, אמיר דדון, לקחת דוגמה ממי שעשית לו קאבר ל"נגד הרוח". הוא באמת הלך נגד הרוח.
אל בהלה: אוהבי אמיר דדון יקבלו  מנת הרגש המלנכולי בטעם אותנטי משובח: אני מדבר על השיר הפותח "אור יום" – שיר אווירה מדוכדך, נע על מסלול מלודי תואם אביתר בנאי, הטון, ההרמוניה, העיבוד. על האיש שממתין לבוקר שישחרר אותו ממועקת הלילה הקשה.
גם ב"לא סתם" מצליח אמיר לטפס עוד חצי אוקטבה כדי לבטא תוגת אהבתו. הקצב המדוד, העיבוד האקוסטי, בעיקר למיתרים, מעניקים את התחושה החורפית המהורהרת, כמו היה שיר מפסקול של סרט, שמשמש רקע לסיפור אהבה גדולה. המוסיקה אומרת יותר ממילים, משדרת את מנגינת הלב. אמיר ימשיך לקונן ברגש גואה על מי שאיבדה אהבה, כמו אובדנה הוא אובדנו ב"עד שתמצאי אהבה" – שיר רגש יפה באמת. ההזדהות עם דמותה של מישהי שכושלת בחייה, שאין מי שאיכפת לו ממנה – מגיעה בקצב מהיר "שומדבר", שמעלה את השיר על אוטוסטראדת המיינסטרים הנוגה והמחניפה.
חיפשתם את זמר הרגש העוצמתי? אין בעיה. אמיר דדון לא יאכזב. ב"רק לא לאחר" זהו האיש שמחפש "פינה חמה" ומוצא עצמו מתוסכל בגלל פגיעת הזמן שאינו ממתין לו. גם כאן – מלנכולי שמטפס לזעקה. זה אמיר דדון. המקצב האלקטרוני מפלס דרך לתחושות הגואות.
איזונים. מהזעקה עובר דדון לחדר אפלולי יותר של שירת כאב בצבעים אינטימיים יפים  ב"כשתתעוררי" – על געגוע למשהו ישן שהוא צייר לה. העיבוד מוציא את השיר מהחדר הקטן לחלל האוויר, בהפקת אמביינט ניו-אייג'ית בסגנון יאני.
ב"יש אין סוף" אמיר דדון דרמטי, כואב, מדוכדך – שר מכתב שהוא כותב לאקסית בגין יחסים ארוכים, טראומטיים שהסתיימו "כשנעלמו החלומות". מתוודה (שר) על הניסיונות להציל את המצב. ה"אינסוף" – אינו פשוט לתפיסה, למעשה אינו ניתן להכלה. מי אנחנו שנתמודד עם זה? אבל השיר פשוט לכאורה, נקלט בקלות בהאזנה ראשונה. יתרונו בישירות הזו, בדרמטיות טעונת האמוציות. הטון והעוצמה הפנימית מכניסים מיד לעין הסערה, מעניקים נקודות זכות של אמינות להבעת הצער. עיבוד האווירה מעצים אותו מן השקט אל סערת הרגש. מהשירים שבשבילם קונים דיסק בחגים.
עוד אחד שמצדיק הגעה לחדש של אמיר: "גלגול אחר". כבר כתבתי – נגמר לי מהר מדי השיר היפה הזה. כמעט מעין קפסולה תחושתית. על פרידה ונחמת פורתא כואבת, שאולי הכל יתחדש – בגלגול אחר. עכשיו – זה כבר לא. אובדן התמימות הטהורה של ההתחלה, חוסר התחושה הקוסמית של אהבה שהייתה ואיננה עוד.
אמיר דדון מביע געגועים כנים לתחושה הזו. צליל פסנתר ומנגינה עגולה נוגה מובילים את הטון המדוכדך הזה להביע את עומק התסכול בשירה מלנכולית. מסוג השירים שאם לא היו נולדים, חייבים היו להמציא אותם. ממש כמו את אמיר דדון.

שירים: אור יום, לא סתם, מחוספס, עד שתמצאי אהבה, שומדבר, רק לא לאחר, כשתתעוררי, יש אין סוף, נגד הרוח, בגלגול אחר
מילים ולחנים: אמיר דדון פרט ל"נגד הרוח" – מילים ולחן: שלום חנוך.
הפקה מוסיקלית: תומר בירן

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. תודה על המידע הזה הפרשנות. לא הצלחתי להבין את הכוונה שלו ב"יש אין סוף" תוכל לנסות להסביר לי?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן