קולות הלב

גלעד שגב

עצמאי
3.5/5

קולות מן הלב הם כמה להיטים של יוצר המנסה להגדיר עצמו בפופ המקומי, יותר כוונות לב חזקות מאשר צלילים המסמנים פריצת דרך אומנותית.
גלעד שגב היה יכול להגיד לעצמו בל שום תסכול: אני אמן פופ שצריך לייצר את מנת הלהיטים השנתית שלי ולהסתפק בזה. יש לו מנגינות יפות, יש לו מנעד תחושתי טוב בגבהים ("מותק שלי" – בונוס) אבל מהפתיחה מתברר, שיש לשגב כוונות-יומרות גבוהות יותר: "עד מתי קץ הפלאות" השיר הפותח מתבסס על "ימותי קלו כצבאות", פיוט מִשל ר' ישראל נג'ארה (המאות ה- 16-17), מגדולי הפייטנים, המתאר את ישראל בגלותם ומייחל לגאולתם. לא ברור מה לשגב ולפיוט הזה, אבל הצלילים וההפקה המוסיקלית מניעים את המשפט הזה לפריפריות רחוקות של סאונד אווירה אלקטרוני אקסטרווגנדי בנוסח מפיקים כמו Yanni היווני. ברור שאת נג'ארה אני מפספס בגדול.
ב"יום קדוש", מלהיטי הדיסק, עושה שגב שימוש ב"יום קדוש ומבורך", בקשות לשבת. השיר עשה דרכו מבית הכנסת של "היכל יעקב" אל היכל השמחות בקצב דרבוקות סוער. האותנטיות של המקור עולה על פס ביטים עכשווי, ניסיון ליהנות משני העולמות. קול התפילה נשזר לפופ המלודי הסוחף של גלעד שגב. גם אם אין כאן אמירה-יומרה אומנותית למיזוג תרבויות, השעטנז המזרחי-מערבי מצליח בהפקת סאונד קצבית תוססת לדלג מהמקורות לרחבות השמחה. יותר אמין בטון ובעיבוד –"תפילה לעני" עפ"י תהילים ללחן של פנחס וובר.
"הדמעות שלך" הוא גבב מילים די סתמי – הטפה להגיע ל"משמעות חיים" לא לוותר "על מציאות" (מה זה?) וגם ניסיון להכיל על השיר רגש אהבה גדול ("הדמעות שלך קורעות אותי מבפנים, סוגרות לי את החיים שלי איתך"). כל זה מגיע בנוסחת פופ דאנס ים תיכונית, משהו באזורי הדאנס של אתניקס. נטול יומרות- מזוהה יותר עם הכישרון הפופי של שגב.
"קולות מהלב" (מילים: גלעד שגב. לחן – yordan yonchev Gamzata) בדואט עם מירי מסיקה הוא שיר פולק ממוצא בלקני, ניסיון לייצר פופ אתני קליט ומחניף עם סלסול שמביאו לאזורי הקיסריה והנוקיה.
שיחות עם אלוהים ומלאכים מלווים את "חולה אהבה" – ניסיון לקחת טקסט דרמטי על מי שמאוהב עד עמקי נשמתו אל אל הפקת הדאנס האלקטרונית העדכנית של דורון פלסקוב, שמשטחת את השיר אבל מצליחה לשלוח אותו אל הרחובות. אם אלקטרוניקה – "חושב עליי" הוא אקספרימנט מעניין יוצר של פלסקוב על שיר דרמטי אישי של שגב, שאינו בהכרח יצירת להיט במודע.
אני מעדיף את הבלדות השקטות: "אף אחד" ו"החסד". שגב מצליח להעניק למילות רגש ביצועים אותנטיים: הטון רך-מפויס-מלטף, ההבעה נטולת דרמה, אמינה, המנגינות מינוריות צנועות. ב"אף אחד" – העיבוד הוסיף קול נשי כמו אוריינטלי-מרוחק- חלומי. ב"החסד" זה גלעד שגב רגיש ששר ממקומות של אמת. חבל שלא הצליח לפתח את "עד מתי תצפה לאות" שיר פסנתר מינורי נוגה מאוד, שנשאר משפט אחד ואיזו סקיצה של דקה וחצי.
אחזור על מה שחשתי בסיום מופע "קולות מהלב" (רידינג 3, דצמבר 2012) – התמהיל הזה של פופ הפוזל לאתני ולמסורתי אינו משחרר מהתחושה ששגב עדיין נע בין הקצוות האלה, בין הטמפרמנט של פופ אמצע הדרך, הניסיון לחבור לעממי, לגעת בשורשים הלא ברורים, לנסות "מזרחי" ("חנהל'ה התבלבלה") בלי איזושהי תובנה אומנותית שתוביל לאלבום שלם יותר טבוע בחותמו האישי.

רשימת שירים: עד מתי, יום קדוש, הדמעות שלך, קולות הלב, אף אחד, חולה אהבה, חושב עליי, החסד, תפילה לעני, עד מתי תצפה לאות בונוס: מותק שלי (Live) חנהל'ה התבלבלה.

ההופעה – רידינג 3 דצמבר 2012

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן