לקראת סוף הערב לחצתי יד לאיש גדול שהסתובב בקהל ונשף במפוחית. כל אחד קיבל נשיפה אישית. ג'ו לואיס ווקר, גיטריסט בלוז ענק, הפתיע אותי עם המפוחית. אתה מגיע לשמוע פנומן כזה בשביל הגיטרה והקול. פתאום צצה מפוחית. חוץ מזה, לידו מילא את פונקצית המפוחית במיומנות ללא רבב הנגן המקומי, דוב המר. אבל ווקר לא ויתר גם על זה. שלף גם מפוחית קטנה וירד לקהל. צריכים לשמוע את הצליל הזה כדי להבין.
ווקר. ווקר לג'נד. ואמרו את זה כבר לפני. אייקון של הבלוז המודרני. הוא הגיע לכאן לקדם את Hellfire, אלבום בלוז רוק סוער, סולואי בלוז, נגיעות רוק. מותח את גבולות הז'אנר. החבר'ה הישראלים שניגנו לידו (חברי ה – Blues Rebeles), לא נזקקו, נדמה לי, להכין שיעורי בית. הם שוחים בחומר. האם חסר לי הרכב מקורי משלו? נראה לי, שווקר עצמו הרגיש על הבמה בזאפה בנעלי בית.
לווקר איש סאן-פרנציסקו, יש שורש בלוז מסורתי, שיקגו בלוז, אבל הבלוז שהוא מנגן נשמע שורשי ומודרני גם יחד, עם השפעות רוק ישן. רוק פסיכודלי. wah-wah א-לה הנדריקס, סטונס. dirty blues נפלא. גם עידון מיוחד ברגעים מסוימים. הוא יגיע עד גוספל בקטעי סולו ללא להקה. הקול הוא קול טנור חודר וחד.
ג'ו לואיס ווקר (בן 63) הוא ללא ספק אחד הגיטריסטים היצירתיים והחדשניים בבלוז המודרני. כבר אלבומו הראשון Cold Is the Night שיצא ב-1986 הציג אותו כאחד הבלוזיסטים הבולטים בסצנה העכשווית בארה"ב.
הוא נולד ב-1949 בסאן פרנסיסקו. מנגן גיטרת בלוז מגיל 14, השתלב בסצנה של הרוק הפסיכודלי, ניגן עם מיק בלומפילד שהציג אותו בפני ג'ימי הנדריקס והגרייטפול דד. מכל מלמדיו השכיל. הוא ניגן בין השאר עם מאדי ווטרס, ג'ון לי הוקר, סטיב מילר, ווילי דיקסון, אוטיס ראש וצ'ארלי מאסלווייט, שהופיע בעבר בזאפה ת"א. ב-1975, נטש את הבלוז לטובת מוסיקה דתית – גוספל במסגרת ההרכב The Spiritual Corinthians Gospel Quartet. רק כעבור עשר שנים, ב-1985 "חזר בשאלה", ושב אל גיטרת הבלוז החשמלית, והקים הרכב – Boss Talkers. שנה לאחר מכן יצא אלבום הבלוז הראשון שלו Cold Is the Night.
מאז הוציא כעשרים אלבומים, שהבולטים ביניהם – The Gift שיצא ב-1988, האלבום Preacher and the ,President שיצא כעבור 10 שנים. אלבומו האחרון Hellfire, שיצא בשנה שעברה, הוא הטריגר לסיבוב הזה.
אחרי הערב הזה, אני ממקם אותו בלי בעיה לצד נגני הבלוז החשמליים, שהם גם יוצרים וגם זמרים מליגת העל של הז'אנר – כמו בי.בי קינג ובאדי גאיי. זו הייתה ההופעה הראשונה של ווקר בישראל. כבר עכשיו – לקבוע איתו תאריכים עתידיים.
שירי הערב: 747, To Drunk To Drive, Ain't That Cold, It's Shame, Night and Day, Tell Mw Why, I'm Tide Won't Do That, GTO, Sugar Mama, T Bone Shuffle, Black Girls, Helfire, Born In Chicago
נגנים: ג'ו לואיס ווקר – גיטרה, מפוחית, שירה אנדי ווטס – גיטרה, דוב האמר – הרמוניקה ושירה, אלון הילל – תופים, אילן הילל – בס.
צילום: מרגלית חרסונסקי
קטעים מההופעה
