הפשטות שבתיאור האובדן. מנגינה שמובילה ישירות לצער, צליל אקוסטית שמבהיר את התחושה. אין כאן דרמות. צער עמוק – ללא דמעות. מדברי ההסבר שהגיעו עם השיר למדתי כי השיר נכתב בעקבות מות סבה. טקסי הזיכרון של חודש אפריל הובילו באופן טבעי לעוד אחד מסיפורי השכול של הנופלים. המאזין כמובן אינו יודע במי מדובר. אבל התחושה היא בסופו של דבר, שדלית קלמר נוגעת באותם אזורים חשוכי מרפא. "זה לא עוזר להיזכר/ זה לא משהו אחר/ זה אתה בכל דבר קטן בחיים/ זה חלל ענק שנשאר בלי פנים". מה יש להוסיף?
מוסיקלית, דלית קלמר אינה ממציאה הגלגל, אבל השיר והביצוע כל כך פשוטים, שהם כל כך נכונים ואמיתיים, עד שיש תחושה ששמעת כבר את השיר באיזשהו מקום. האמריקאים היו מכנים אותו Folk Song. שיר עם.
תם הטקס, התחיל לרדת גשם
עכשיו הכל נגמר הכל מתחיל
אני לא קולטת שלא תהיה פה, בעצם
הם אומרים שגם השמיים בוכים
זה לא רווח או הפסד
זה לא משהו אחר
זה ברד כבד שמכסה את השדה
זה חלל ענק שנשאר כולו ריק
תם עוד טקס, ושוב יורד גשם
עכשיו זה סוף אפריל, זה לא הזמן
אני לא קולטת שאתה לא פה, בעצם
עבר כבר חודש ולא התקשרת אליי
זה לא עוזר להיזכר
זה לא משהו אחר
זה אתה בכל דבר קטן בחיים
זה חלל ענק שנשאר בלי פנים