מה הבעיה של בן צוק? רע-רע-רע. גבר בוכה בלילה תל-אביבי. מפנטז, חולם, נחנק. צפוף לו. מגייס את השיכורים למענו. שנרחם עליו? אינני מצטרף למאבקו של בן צוק, למרות שהוא הפיק רוקנ'רול כסרט מתח דרמטי.
השיר נשמע יותר גחמת קורבָּנוּת עירונית מאשר אמת צרופה. במונולוג החצי דיבורי חצי מוסיקלי יש כביכול משהו דחוף ומדאיג, אבל למעשה – אין לנו שום מושג מה באמת הבעיות המציקות. בן צוק בכל זאת מתניע את השיר ומעביר הילוכים בעיבוד רוק תזמורתי סוער וטעון מתח בניסיון לשכנע שיש כאן מצוקת אמת קשה. לא השתכנעתי. רע עירוני בנאלי.

סוף הלילה ברחוב/ אין לי חניה/ הבר השכונתי נסגר/ הלכה הנחמה/ יש מקום חדש בדיזנגוף/ אני שם – כאן/ שותה כוסית ומסתחרר/ צפוף ולא נעים
פתאום נראה / שרק אני וכל השיכורים/ מסתובבים לבד ברחובות / אבודים על החיים / מחלקת אבידות של עיריית תל-אביב/ הינה עוד שיכור מגיע
והוא מת…
לברוח/ לשכוח/ לרצות מקום אחר
סוף הלילה ברחוב/ חונה על מדרכה/ הולך הביתה לפנטז/ על כל מה שלא היה/ עוצם עיניים לחלום/ של שקט ושלווה/ מקווה להתעורר אל מחר/ שלא היה/ לברוח/ לשכוח/ לרצות מקום אחר
הבדידות שהעיר הזאת מביאה/ המרדף אחרי הבילוי הבא/ פותחים את ארון הניסיונות// מחפשים, מתחפשים/ יש כאן שפע של הכל/ וזה עדיין לא מספיק/ זה אף פעם לא מפסיק/ זה מציק, זה מחניק/ ומה בסך הכל ביקשנו/ לברוח/ לשכוח/ לרצות מקום אחר