אדון אושר בא והולך. לפי הסיפור – עזב אותה ועבר לנחם מי שכואבת לא פחות ממנה. מיהו האושר של דיאנה גולבי? בסופו של שיר יש תחושה של פחות יודעת ויותר תזזיתית, כלומר – לא יודעת מה היא באמת רוצה, או מה האמת אליה היא מכוונת, תחושה של כתיבה בהפרעת קשב. הסיפור שבתוך הסיפור לא קיים אלא רק הבזקי מחשבה שלה על עצמה ועל העולם בנימה פילוסופית קלה. אין כאן חוט שדרה. אין כאן אמת חיים. הייתי מציע לכותבת: הפסיקי לנסות להיות משוררת ותהיי יותר עצמך. תבדקי – מנין באת ולאת את הולכת.
צליל אקוסטי בפתיחה, ניסיון לטעון ולהעצים בהמשך בהפקה חשמלית. העיבוד וההפקה מעניקים רובד מוסיקלי מעצים, אבל למרות המנגינה הקליטה. השירה האמוציונאלית המתכוונת, יש תחושה שהמלודרמה הזו חסרה דרמה אמיתית, מנסה בעיקר להחניף, לדהור אל עבר פלייליסט נחשק בתחנות הרדיו. גם זה משהו.
שמעתי שלשתוק זו הצעקה החדשה/ שמעתי שלאושר אין עיניים , הוא פשוט בא אליי/ אתמול בלילה, חיבק אותי חזק, אולי חזק מידי שמעתי את הרוח נושבת בחלון / שמעתי את הגשם כבר לא שומעים אותו היום / אני כמעט בסדר, לא בכיתי כמה שנים, אולי כמה ימים הלוואי וידענו הלוואי ושמענו/ איפה יש עוד אחד כזה כמונו בעולם / הלוואי וידענו הלוואי ושמענו כי הוא שומע את הכל שמעתי שלישון זו כבר מזמן לא התרופה / שמעתי שלאושר אין עיניים, הוא פשוט בא אליי/ אתמול בלילה, אמר שהוא עוזב רחוק / למישהי שכואב לא פחות ממני
6 תגובות
ממש לא קשה לקבל ביקורת שלילית, כשהיא עניינית והוגנת. הביקורת במאמר הזה היא בדיוק מה שהכותב/ת טען לגבי השיר – "מלודרמה חסרה דרמה אמיתית, מנסה בעיקר להחניף, לדהור אל עבר פרסום נחשק באתר מוסיקה".
ייתכן מאוד וכותב/ת הביקורת מעדיף/ה מילים פשוטות יותר, רדודות יותר וקלילות יותר, שאין בהם משום אמירה מסויימת אלא מסר ברור שפרוס על פני מנגינה קליטה. לא כזו היא המוסיקה של דיאנה גולבי, וכבר ראינו את זה בסינגלים הקודמים שלה.
אני לא יודע איך הכותב/ת מגדיר/ה "משוררת", אבל הייתי מציע לו/ה לבדוק את ההגדרה מחדש. כך בדיוק כותבים שירים. עם משמעויות שניתנות לכמה פירושים תלוי בקהל, עם עוצמה שכדי לפרש כ"מלודרמה חסרת דרמה" צריך באמת לנסות ולחפש מה לא בסדר (וגם זה משהו), ובנושא המוסיקלי – עם מנגינה קליטה שמסוגלת לדבר אל הקהל הרחב ולא רק אל מעריצים של תחום איזוטרי מסויים.
כתיבה בהפרעת קשב? לא ידעתי שיש לנו עסק עם פסיכולוג/ית שכותב/ת ביקורות על מוסיקה, הרווחנו! הבזקי מחשבה על עצמה ועל העולם בנימה פילוסופית קלה? יש לך את זה ביותר מתנשא וריק מאובייקטיביות? 🙂 ככה כותבים שירים, נעים מאוד 🙂
כמובן, גם לכותב/ת הביקורת וגם לירון מחיפה יש זכות לדעתם, ואף אחד לא אמר שלא. באותה מידה לאחרים יש זכות לדעתם, ולדעתי הביקורת הזו לא רק שגויה, אלא גם משוחדת. מה שקצת קשה לי להבין, כי לאף אחד/ת לא אמורה להפריע העובדה שסופסוף ובשעה טובה דיאנה גולבי עומדת להוציא את אלבום הבכורה שלה ולהוסיף המון ליצירה הישראלית המקורית. לבריאות לכם/ן, אנחנו – נהנים/ות 🙂
וכל הכבוד לדיאנה גולבי ויוסי סאסי על הסינגל הזה.
מה הבעיה שלכם? קשה לקבל ביקורת שלילית? אף אחד מהמגיבים לא נימק למה השיר של גולבי טוב? סתם מעריצים משוחדים.
כמה שטויות בכתבה אחת.
חרסונסקי, כמה גיבובי שטויות!!
נראה לי שאתה בעצמך לא יודע מה אתה רוצה!!
חוץ מזה, חרסונסקי, מי שם אותך??? כתבת פעם שיר??? באיזה זכות אתה מבקר אחרים בלי שתתנסה בזה בעצמך??
אני לא מסכימה איתך בכלל. אתה לא יודע מאיפה היא כותבת, למה ואיך. צריך להיות מאוד קרובים אליה כדי לומר מניין היא רושמת את זה ואני מאמינה שלאור הביקורת אתה לא ממש מכיר אותה אישית.
מצטערת, אבל מאיפה אתה יכול לשפוט ולדעת מאיזה מקום דיאנה כתבה ואם המילים שם נוגעות אליה או לא?
יש דרך לבקר, סורי, אבל אתה לא צודק לדעתי בכלום ממה שרשמת.