לכל המתחילים הצעירים שרוצים לגעת ברקיע ההצלחה – דמי לובאטו, המנטורית מהאקס פקטור מראה, איך צריכים לעשות את זה נכון. כלל ראשון: אל תהייה מתוחכם מדי, אבל שחק אותה מהוקצע באוריינטציה של פופ עכשווי. קח את המפיקים הנכונים, לך על ה"דרמטי" הזה. Heart Attack בפתיחה מכתיב כיוון. דאב סטפ קליט על מה שהוא עושה לה תחושתית. גילאי העשרה יגלו עניין. ביצוע קולי יוצא מהכלל. הפקה הורסת.
פעם אחרונה פגשנו אותה ב – Unbroken, לפני שנה ומשהו. כתבנו אז, אני מעתיק מעצמי: "לכל משתתפי תוכניות הריאליטי לגילוי הזמרים החדשים. נסו את דמי לובאטו".
נסו את Made in the USA. אין כאן שום דבר שנוצר מחוץ לארה"ב. עוד פגז שנורה ע"י לובאטו לכיוון הבילבורד. חייב להיות הסינגל השני של האלבום.
רגע ומה חסר ל – Without the Love כדי להיות הסינגל השלישי מהאלבום? עוד טין פופ העוסק ברגשות. קליט שזו שערורייה. ואם רגשות – לובאטו יודעת מתי ללחוץ על הדוושה.
דמי, את יכולה להוריד לחץ? טיפה פחות טין פופ דרמטי לחוץ? לרדת אוקטבה? אז הנה Neon Lights. משהו אחר, מחוספס יותר בקול – לפחות בתחילת השיר. אחר-כך – המנון המועדונים החדש. clubby song. מקצב אחר, מהלכים מלודיים שונים? לכו על Two Pieces, איטי יותר מקודמיו – עם אלמנט רוק. גם את השיר הזה אין שם בעיה להוציא כסינגל. Nightingale – שומעים פסנתר! מורידים הילוך. לא הכל פאן. כמה מחושב להכניס עכשיו בלדת רגש, על חבר שהלך לעולמו. וגם כאן – זמרת-זמרת. טווחי קול ורגש מופלאים. כנ"ל – In Case, מונולוג אהבה, עצוב ודרמטי יותר מקודמו, פסנתר נטו וביצוע סול מהליגה של הגדולות באמת.
בדף שצורף (הרביעי שלה), נכתב – "האלבום הכי אישי שלה". אחרי הכל – היא שותפה לכתיבת 9 שירים ממנו. אבל לא הייתי הולך רחוק. זה אינו ממש אלבום אישי של מה שנקרא סינגר-סונגרייטר, אלא יותר אלבום פופ כתוב ומופק מצוין, אלבום של להיטים קליטים  להפליא, ערוכים טיפ טופ,  ובעיקר – זמרת מעולה בעלת עצמות ייחודיות.

1. Heart Attack
2. Made in the USA
3. Without the Love
4. Neon Lights
5. Two Pieces
6. Nightingale
7. In Case
8. Really Don't Care Featuring Cher Lloyd
9. Fire Starter
10. Something That We're Not
11. Never Been Hurt
12. Shouldn't Come Back
13. Warrior

Heart Attack