הפער בין האהבה שמחכים לה ובין האהבה האישית – שכבר קיימת בו. על כך כתב ארקדי דוכין. עמיר בניון, במסעותיו אל השירים הישראלים, (פרויקט "שירי ארץ אהבה") מנסה להטעין את השיר הזה במטעניו התחושתיים. במקור שמענו טון מעט מלנכולי נמוך, "שנסוני". עמיר העביר השיר לחלקת הנשמה שלו, הוציא אותו מחדרו האפלולי של ארקדי ולקח אותו אל עולמו הרוחני. זה עובד. סלסול קולו מעניק ל"אהבה" עוצמה שמגיעה מאהבה ונוגעת בה. אהבתו של עמיר תנצח – לא פחות מזו של ארקדי.
בין האפל לנסתר/ בעולמנו המר/ אומרים שיש עוד תקווה/ קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה
בין האתמול לעתיד/ בין האוצר לתחתית/ אומרים שיש עוד תקווה/ קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה
בין הבלבול לאסון/ תדעו שיש פתרון/ קוראים לזה אהבה/ בין הזיוף לאמת/ בין כל מה שחי למת/ ישנה אהבה
יש בי אהבה/ והיא תתעורר ותיגע/ יש בי אהבה/ והיא תנצח
בין השפיות לשינה/ בין הילדות לזקנה/ אומרים שיש עוד תקווה/ קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה
3 תגובות
הכניס אותי לדיכאון עמוק!
אדיר וירטואוז של ממש
יוצר בחסד עליון!!!
יותר גרוע מזה אי אפשר!