אני שומע קול פלצט נרגש ששר אהבה ושברונה, תסכול על כך ש"הוא אוהב" ואילו היא "שותקת ושוכחת". גיא ויהל לקחו את עופר מאירי כמפיק כדי להפוך את זה למלודרמה על האוהב הנואש. מאירי קבע קו אווירה. נוכחותו מורגשת. הוא נמצא כאן.
ב"ארבעים שקיעות" מתברר כי אנחנו במגמת סחף תחושתי – "כי חולה אהבה אני". מילות רגש עולות לאוטוסטראדת המיינסטרים כדי להחניף במנגינות פופ המנסות לשדר טראומת אהבה. על אותו מסלול מלו-קצבי ממש עולה גם השיר "רצים באוויר". הקול הגבוה שר זיכרונות, סדקים, שתיקות. פחדים. "זה לא הזמן שלך ללכת, זה הזמן שלי לחזור". טון תחושתי שנע על פס קול קצבי משדרג. המטרה היא לזכך את הפחד והמצוקה בצלילים מחניפים. את הצליל הישיר-חלק-מלוטש משיגים גיא ויהל בזכות העיבוד וההפקה המאוד אפקטיביים והמיקס יפה.
הפקה ברוח הזמן עדיין אינה אומרת שיש כאן משהו אלטרנטיבי שיש לבשר עליו. מצד שני למה לחפש "אלטרנטיבי" כשיש לך פופ מסוגנן, לא שירים שמבטאים עומק של טראומה אותנטית, אלא יותר המלנכולי-אינסטנט הזה, מהוקצע וידידותי משמיעה ראשונה.
בסיס המלנכוליות המלודית הזו בולט ב"להציל אותי". כאן אנחנו כבר בתחנת ה"מטרופולין", שבה עוצרים גיא ויהל. פס קול עגמומי שמנסה להפוך השיר לסרט חורפי. פיסות זרמי מחשבות שחוברות לשיר, שסיומו בקשתה הנואשת את קרבתו, גם אם לא תהיה ביניהם אהבה – כדי שיציל אותה. המעטפת הצלילית ההרמונית הזו שמייצרת דרמה. זה נשמע עופר מאירי טיילור-מייד במנגינה קסומה בצליל אווירה מתקתק-מזוכך.
אוריינטציית קו האווירה הזו נמשכת גם ב"אולי רק שם" – "לא נשאר לי כבר כלום להבטיח" מביע-מקונן הזמר את נואשותו. וגם "אני אוהב מספיק כדי לתת לך ללכת".
האווירה הזו, טון העצב הדרמטי מלווה את הדיסק לאורכו. גיא ויהל מתמסרים לתחושה הנוגה-דרמטית הדחוסה במטעני אמוציה, בסחף רגשי ומילים שמנסות לספר סיפורי יחסים בדכדוך.
פה ושם מבצבץ גם קסמו של שיר חריג כמו "שעת של אמת", שנכתב למילים של סרן עמנואל בן ישי ז"ל שנפל במלחמת יום הכיפורים במסגרת פרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר". וגם הסיום "הכל אצלי בראש" הוא הילוך רוקנרולי – פסקול קצבי לזרם מחשבות, שאינו תואם את הלך הרוח והאווירה לאורך הדיסק.
להאמין לסחף האמוציונאלי הזה, לצלילים הנוגים המנסים לשדר מרקם יחסים בעייתי? המוסיקה של גיא ויהל מגיעה ממקומות של תחושות אמת, יש להם את זה, אבל הייתה לי הרגשה של עומס יתר רגשי, ללא ניואנסים ייחודיים. ההפקה של עופר מאירי העניקה להם רובד אווירה אפקטיבי, שבלעדיה הדרמה שלהם הייתה מאבדת מעוצמתה.
רשימת שירים: תראי אני אוהב, ארבעים שקיעות, רצים באוויר, להציל אותי, אולי רק שם, בואי אהבה, היא לא רוצה לחזור, יודעת שטוב לה, שעות של אמת, הכל אצלי בראש
