שירי ארץ אהבה

עמיר בניון

נבל עשור
4.5/5

מה מביא יוצר כעמיר בניון לעשות אלבום קאברים שלם? אינני יודע אם מישהו הרים גבה, אבל אחרי ששומעים 12 גרסאות לשירי נצח, יש להוריד אותה. בדף שצורף לדיסק אומר בניון: "רציתי לגעת בשירים שתמיד רציתי לשיר, לגלות בהם פנים נסתרות".
מהות הקאבר הטוב – לגלות פנים נסתרות בשיר. עמיר בניון העביר את השירים לחלקת אדמתו, כדי לחוות את הצפון בו ב"ילדות נשכחת" (יעקב גלעד – יהודית רביץ) המוכרת מנורית גלרון, כפי שהוא חווה אותה. זוהי מהות האלבום הזה.
יש שירים שמזוהים מאוד עם הביצוע המקורי שלהם. אחרי ששמעתי את הביצועים של עמיר – יש כאן נקודות חיבור חדשות. הלב המתרגש שלו הגיע לשירים.
מה מחפשים בקאבר? את הייחוד, את הפרשנות, את הערך המוסף. את הייחוד של בניון לא קשה לזהות. הוא נוכח לאורכם-רוחבם-עומקם של השירים, כלומר – נוכחותו הקולית לוקחת השירים למחוזות חדשים. הצבע הקולי, הקישוט (עיבוד) האוריינטאלי, ובעיקר עוצמת שירת הנשמה – שכמוה לבטח לא קיימת בחלק מגרסאות המקור.
האם כל שיר דורש אמוציה כזו, כמו של עמיר בניון? נדמה לי שהאמוציה היא הערך המוסף שלו, הניסיון להביא את תחושתו. הסלסול הזה מעמקי הנשמה.
אין טעם להיכנס להשוואות בין המקור לגרסאותיו. חוויות שונות, כל אחת – ויחודה ועוצמתה. גם עיבוד מיוחד – עשוי להעניק ערך מוסף. העיבוד האוריינטלי ל"נוף ילדות" הפקיעו מחלקת האדמה של שלמה ארצי – בגרסה שעוברת דרך הפילטרים של עמיר בניון. שירת הנשמה המסלסלת מהלב. ניחוח צרפתי, מגע אוריינטאלי, התזמור הערבי, אכן ננטע  בנופו, בגן העדן של ילדותו.
עוזי חיטמן שר את "עכשיו התור לאהבה" בטון נמוך כמו כדי לתת לשיר תחושה ארצית. אחיזה במציאות. בניון מרים את השיר מהקרקע לרקיע גבוה, בסלסול מפלח לב, בשירת נשמה שהופכת את השיר של חיטמן למעין תפילה. כמעט שיר חדש בביצוע הזה.
האם בכל הגרסאות חשתי את "גילוי הנסתר" של בניון? יש שירים שרצוי להשאיר אותם אצל בעליהם, גם כאשר אתה מגלה את יופיים ומנסה לעטר אותם בקישוטים מזרחיים, בסלסול וגם ב"נשמה" גדולה ובצליל של פיוט מסורתי. אני מדבר, למשל, על "עטוף ברחמים" המזוהה עם ריטה. הפרשנות במקרה הזה אינה נשמעת ככזו, שתסביר מה היה דחוף לבניון לחדש אותו. הגם שטווחי קולו מטעינים את השיר בעוצמות רגשיות גבוהות. לעומת זאת ב"שדות גולדברג" (מאיר אריאל) הצבע הקולי, הקישוט (עיבוד) האוריינטאלי, ובעיקר עוצמת שירת הנשמה – מאירים את השיר באור חזק מול גרסת המקור של מאיר אריאל. גם "אחרי עשרים שנה" של שמוליק קראוס  מתמלא בעוצמה תחושתית שובת לב.
שורה תחתונה: במסעותיו אל השיר הישראלי, הצליח  עמיר בניון ברוב המקרים להטעין את השירים במטעניו התחושתיים, להעבירם לחלקת הנשמה שלו, אל עולמו הרוחני, להעניק להם יופי חדש.

שירים: יש בי אהבה, משירי ארץ אהבתי, ילדות נשכחת, סוף לסיפור, נאסף תשרי, פגישה לאין קץ, אחרי עשרים שנה, נוף ילדות, שדות גולדברג, עטוף ברחמים, עכשיו התור לאהבה.

הפקה מוסיקלית: עמיר בניון, תומר מתנה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

9 תגובות

  1. דיסק מדהים באיכותו עם ביצועים כובשים עמיר בניון היה ונשאר האומן האיכותי ביותר כיום במוסיקה

  2. שנים שאני שומע רק "רעידות אדמה" מצד עמיר בניון: עמיר בשיר נגד השמאל, עמיר מופיע בחברון, עמיר כותב לזמרת הזאת, עמיר מגיב בשיר ל… ומגיב בשיר נוסף ל… ויוצא נגד… וכותב לישי לוי גימיקים בדמות סיפור חיים, וכותב ליהורם גאון על שהעליב את… אלבום ,…הוא מופיע בחברון ומוציא שיר לכבוד המאורע מלווה ביח"צ. בשורה התחתונה עמיר אומן שעשה בתרבות הישראלית לא מעט דברים חיוביים אבל מישהו לעזאזל צריך להגיד את האמת, עמיר סובל מיובש איכותי זמן רב- לא לחינם אלבומיו האחרוניםלא הצליחו כקודמיהם(כולל האלבום של מורן אהרוני, ישי לוי, גלי עטרי ועל פניו נראה שגם האלבום של יהורם גאון)

  3. שלומי, תדפדף קצת במוזיקה שלו לפני שאתה מנמיך אותו לטובת היח"צ שלו… ואם אתה קורה לו גימיק אתה עצוב.

  4. אני חושבת שהנוכחות הייחודית של אמיר באה לידי ביטוי בכל מה שהוא עושה ויעשה,זו נוכחות ייחודיץ שאינה בחירה.הוא לא יכול להיות לא ייחודי.זה מעניין מה מביא אותו אל השירים של פעם….אולי המשך החיפוש אחרי שורשים אולי הכמיהה להתחבר לילדות שאבדה….מי יידע?

  5. דיסק מקסים.. בהחלט יש כמה שירים שקשה לי עם הביצוע שלהם לעומת המקור..
    אבל זה מאוד מעניין ויש שני שירים שאני פשוט לא מצליחה להפסיק לשמוע בביצועים המחודשים -משירי ארץ אהבתי ואל בורות המים.. פשוט מדהים והיה שווה לקנות הדיסק רק בשביל זה..
    תודה עמיר שאתה קיים…..

  6. אף ביצוע(מהסינגלים ששוחררו עד כה) לא היטיב עם השיר ולא זכה לחיבוק מצד האוזן השומעת, מעבר לעבודת היח"צ המרובה והגימיקית משהו המלווה את עמיר בניון בצורה חסרת פרופורציות לתוכן שהוא יוצר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות