אייל גולן קרא לה. היא באה. זכתה. התחייב לדיסק. הגשים. דיסק נולד. אם כבר בגדול – אז בגדול. קדם. אירוויזיון. אירוויזיון. הכישלון כנראה קטן על מזור. אפשר להפוך דף. גולן קרא למסיבת עיתונאים כדי להגיד – הכל בסדר. אחרי הכל – איש עסקים. לא כל זמרת מקומית תזכה לגיבוי הזה. איש עסקים רוצה לדעת – שההשקעה תחזיר את עצמה.
תחזיר? שמעתי 11 שירים חדשים (פעמיים "רק בשבילו"). מיטב יוצרי ה"ז'אנר". חיפשו שירים שיתאימו למנעד, לא מדי מתוחכמים, להיטים פוטנציאליים. היא עצמה לא כותבת, מוכתבת מכל בחינה בשירי כאב ואהבה.
האלבום נפתח במפתיע בטון כמעט טראגי בשיר "סומכת על הלב" (כתב – איציק שמלי) – "נוסעת במסע של החיים/ כבר התעייפתי מלראות נופים חולפים", והנה עכשיו "סומכת על הלב", כי "גיליתי את ביתי כאן לצידך". עוד הפתעה ניואנס אלקטרוני בעיבוד האלקטרוני של תמיר צור החובר למלודרמה התחושתית של מזור שמטפסת בסולם הרגש, כמו זה בעצמותיה. מורן מזור עושה מאמץ לשדר פגיעות בגין האהבה גם ב"תאומה בנפש" (דורון מדלי-טאסוס פמאגיס) אבל הטקסט הוא גבב מילים נטול משמעות והיגיון שלא לדבר על אמינות.
בהמשך חוזרים למסלולי כפיים מוכרים: "חצי פולניה וחצי מרוקאית" רוצה לטוס ולהשתגע עם הנסיך שלה ("נסיך שלי"), לעומת זאת "חודרת לליבך" של דורון אלימלך יורד מהמסלול הזה לשיר פופ מלודי סולידי – שיר חלום האהבה ושברו.
וגם המסלול היווני לאולם השמחות: ב"לא בא לי טוב" המאהב שאין לו מושג בלאהוב ("לי מגיע יותר") , אהבה שנאחזת בתקווה. אהבה שכבתה. געגועי האהבה.
טקסטים – לפהק. מוסיקה – רק בשבילה. ניסו לתפור למורן מזור לחנים ועיבודים לפי מידות, שהיא לא הייתה יכולה לייחל לעצמה טובים מאלה לפני תחרות הריאליטי. ווקאלית – יש לה נתונים טובים. זמרת בעלת עוצמות. בכל הקשור לבחירת שירים – לא חידוש, לא פרשנות מיוחדת. נשמעת זמרת ללא חוט שדרה אומנותי. בעיקר מוציאה לפועל.
ההשקעה תחזיר אתת עצמה? התשובה קשורה בשלב זה יותר לתחום השיווק. הרי היא לא תפתח קיסריות ונוקיות בקרוב.  באשר ל"ז'אנר" – שרית חדד יכולה להיות מה-זה רגועה.

שירים: סומכת על הלב, נסיך שלי, חודרת לליבך, שלחו אותי, תאומה בנפש, לא בא לי טוב, רק בשבילו, תביטי בי, עלינו, מתגעגעת אליך, אני כאן, רק בשבילו (גרסת האירוויזיון)