What the hell is this music? מגדיר הז'אנרים מבולבל. יש פה אפילו קוריוז לא מוסיקלי בקטע התשיעי, שיחת טלפון ביפנית, שאמורה לגלגל אותך מצחוק. תשמיעו לחברים. אפשר להעביר ל"מה נסגר".
אבל מהי המוסיקה שעוזי, ספי וקיטקיט רמירז, הלא הם האחים רמירז,  רקחו לנו? אחרי 15 קטעים לא רק מגדיר הז'אנרים מבולבל. גם כותב שורות אלו. בפתיחה של השיר השמיני Minor Jive, נדמה היה שמגיע משהו כמו "בסמה מוצ'ו". בהמשך מתקבל קטע סלואו טמפו מופתי, שמתאים לאיזו קומדיה איטלקית או צרפתית מיוחדת. זה אחד הקטעים שאני לוקח מהאלבום הזה. ותרשמו: ספי רמירז.
קבלו את תזמורת האחים רמירז! סלט ושאר ירקות ופירות. שירים ואינסטרומנטלי. לעולם אינך יודע מה ההפתעה הבאה עליך לטובה או לרעה. הפאנקי (Mermaid), רוק פיוז'ן (Always), רוק וסווינג (Baby Chicken Walk) צליל המונד לבלדה בסטייל של פעם עם פתיחת המונד שהזכירה את Lay, lady, lay של דילן ומקבלת מפנה מפתיע (Kitty Kitty Kitty), רוק מקפיץ (Salamandra וגם Fast  Lane), פופ דאנס פיוז'ן (Kama Sutra) פולק אווירה מרגיע (The Patience Of The Fisherman), ג'אז לשעת חצות (Moon) וסטייל ספרדי לריקוד רקדני פלמנקו (Bolero).
שנענה על שאלת הפתיחה? ממש לא. גם הרמירז ברדרז  יתחמקו מתשובה. הם מזמינים למסיבה אקלקטית כמו פרטית, כדי לפזר את כל הרעיונות-גחמות-בדיחות-הברקות שצצו במוחותיהם הקודחים.