מאיה בוסקילה באמצעות רמי קלינשטיין מנסה לבחון את "החיים", לחבר בין המציאות ("הרעש הגדול") הבלבול (מי צודק מי טועה, ו"החוק הוא שאין חוקים") ובין הרצון האישי להגשמה, לניצחון, להיות מושלם. המציאות הכאוטית והמרוץ האובססיבי להישגיות יוצרים מצב, שהיחיד מתקשה מאוד להתנהל בתוכו. היא מוצאת נחמה בבן הזוג, סוג של מצפן, שלא רק יראה לה את הדרך וינחה אותה, אלא גם ישים לה גבולות. הגבול הברור – לא לאפשר לה לקצר דרכים. במציאות ה"סמוך הכל יסתדר בסוף" – אינו מוכיח עצמו, והשאלה הקיומית בסיסית – מה התכלית לכל זה – נותרת פתוחה.
לטקסט החזק נתפרו לחן-עיבוד-הפקה קליטים, שהופכים את השיר לדאנס מלודי אלקטרוני לרחבות, שמאיה בוסיקלה טוענת בקולה הדרמטי. אבל התוצאה היא יותר מפשרה בין תוכן-עומק ובין קלילות הלהיט השוצף לרחבות, משטיחה את הטקסט.
בתוך הרעש הגדול הפוצע / בתוך הסחף החדש המתגלה./ מרוב אפשרויות אתה לא יודע/ מי כאן צודק מי כאן אולי טועה/ כולם לומדים איך המשחק מתפתח/החוק הכי חשוב הוא שאין חוקים/מי שחצה עוד קו אדום לא שוכח / עוד קו למתוח כי את זה כולם עושים
ואתה אתה תמיד איתי / מצפן שלי בתוך האפלה/ את הכוח להמשיך אתה נותן לי / גם כשהכל נראה אבוד בהתחלה/ אתה תמיד איתי / תמיד בדרך הארוכה/ הקצרה היא אשליה אז אל תיתן לי/ גם אם אבכה אצעק ולא אירגע
לרוב רובנו יש רצון לנצח/ ויש כאלה המחכים רק שתיפול/ גם את נפשם הם ימכרו לבטח/ לא יעצרו גם בפני הכל יכול
ואתה אתה תמיד איתי…
וכל הזמן להראות מושלם/ להתפשר להתיישר/ בסוף הכל כבר יסתדר/ במציאות זה לא קורה/ אתה אף פעם לא מודה/ יותר רעב יותר צמא/ וכל זה בשביל מה/ואתה אתה תמיד איתי…
2 תגובות
שיר מדהים !! ודי כבר מושיקו עם הביקורות הקוטלות שלך !!!
ממש הרמה להנחתה השיר הזה-
מה היה הנרי עושה בלי כל הג'ייב האלקטרוני שלו?
מה היה עושה רמי קליישטיין בלי עברו המפואר?
מה הייתה עושה מאיה בוסקילה בלי אותו שיר מלפני .. ובכן… הרבה שנים ? מה הייתה עושה אם התקשורת הייתה מגיעה למסקנה המתבקשת שהיא פשוט לא מעניינת את אצבעותינו הדקות ?
ודאי שיהיו המצחיקנים שיגידו ש'איזה חוסר פירגון' ו-'איזה קנאי' ושזה 'שיר פופ' וטוב שיש פופ בישראל'.
הנבואה נתנה לשוטים – אז אהיה שוטה ואתנבא –
קריירה מזהירה לא תהיה יותר למאיה בוסקילה.
כי כאשר מרימים דברים להנחתות כאלה –
הם חוזרים בכאב לא קטן.