ענק הג'אז

הסקסופון saxophone

0/5

איך היה נשמע הג'אז ללא סקסופון? הסקסופון זכה לתהילה בזכות הג'אז, אבל הוא במקור אינו כלי ג'אז. אדולף סאכס הבלגי המציא אותו בשנת 1840. מלחיני המוסיק הקלאסית עשו בן שימוש: דביסי כתב רפסודיה לסקסופון ותזמורת, ריכרד שטראוס שיתף את הסקסופון ב"סימפוניה דומסטיקה". האנגלי ויליאמס בבלט "איוב", אבל אין ספק שהוא הכלי האהוב על הרכבי הג'אז.
הסקסופון הוא כלי נשיפה ממתכת, שקנהו כפוף בצורת מקטרות ולועו פונה למעלה. רק הסופראן (הסופראנינו) הוא בעל קנה ישר. יש לו מתקן קלידים וקנה חרוט הדומה לזה של האבוב. הפיה שלו היא של קלארניט. בשל היותו בן-כלאיים, הא מסוגל להפיק שפע של צלילי מבריקים וחזקים בעי גוונים שונים בעלי תכונות שוות לאלה של צלילי כלי העץ וכלי המתכת כאחד. צלילי הסקסופון מופקים בנשיפה בפייה והרעדת העלה. גובה הצלילים נקבע על ידי פתיחת וסגירת הנקבים בגוף הסקסופון.
ארבעת הסקסופונים הנפוצים הם: סופרן בסי במול, אלט במי במול, טנור בסי במול ובריטון במי במול. ככל שהכלי גדול יותר הוא מפיק צלילים נמוכים יותר. לכן גובהו של סקסופון הקונטרה באס, בעל הצליל הנמוך ביותר, הוא כשלושה מטרים. סקסופון הסופרנינו, האלט והבריטון מנגנים בסולם מי במול (Eb), וסקסופון הסופרן, הטנור והבס מנגנים בסולם סי במול (Bb). קיימים גם סקסופונים המנגנים בסולם דו (C) אבסולוטי ופה (F), אך הם אינם מיוצרים עוד.
כאמור חותמו של הסקסופון בולט בז'אנרים של הג'אז, R&B, רוק, בלוז. בין ענקי סקסופון הג'אז נמנים צ'ארלי פרקר (Charlie Parker), ג'ון קולטריין (John Coltrane), לסטר יאנג (Lester Young), שלושה שהפכו את הכלי ליותר מאשר פופולארי, שלושתם יוצרים בזכות עצמם.
אפשר להוסיף לרשימה גם את בן ובסטר, (Ben Webster) קולמן הוקינס (Coleman Hawkins), סוני רולינס (Sonny Rollins), דקסטר גורדון (Dexter Gordon), סטן גץ (Stan Getz), אריק דולפי (Eric Dolphy), סידני בשה (Sidney Bechet), ג'וליאן "קנונבול" אדרלי (Julian “Cannonball” Adderley), גרובר וושינגטון ג'וניור (Grover Washington Jr), ברנפורד מרסליס (Branford Marsalis), סוני סטיט (Sonny Stitt), סטנלי טורנטיין (Stanley Turrentine), ג'ו הנדרסון (Joe Henderson), ג'יימס מודי (James Moody), פול דזמונד (Paul Desmond), הנק מובלי (Hank Mobley), ויין שורטר (Wayne Shorter), ג'וני הודג'ס (Johnny Hodges), מייקל ברייקר (Michael Brecker) ועוד טובים ונפלאים.
ענק הענקים של הסקסופון הא ללא ספק צ'ארלי (בירד) פארקר, הנחשב " התנ"ך מוסיקלי" של הג'אז. מדברים על הג'אז שלפני צ'ארלי פרקר ועל הג'אז שאחרי צ'ארלי פרקר. ללא ספק – המהפכן הגדול של הג'אז. הוא היה אחד ממציאי הביבופ, סגנון הג'אז המודרני שהתפתח בשנות הארבעים של המאה ה-20 והתאפיין באימפרוביזציות מודגשות, מנגינות מהירות ובמגוון אקורדים נרחב. פרקר הציג רעיונות הרמוניים מהפכניים במוסיקה שלו, צלילים שלא נשמעו עד אז. הוא אף הכניס השפעות קלאסעיות ולטיניות לג'אז. הוא ניגן צליל מגוון אשר נע בין קצב מהיר, עצבני וכבד לנקי ורך. פרקר היה אחד מהמוזיקאים הגדולים ביותר שחיו אי פעם, ההשפעה שלו היא עוד יותר מדהימה, על רקע העובדה, שהוא מת בגיל 34, כלומר הוא טלטל את עולם הג'ז בפרק זמן קצר עד להדהים.

בתמונות מלמעלה: צ'ארלי פרקר, ג'ון קולטריין, לסטר יאנג, קולמן הוקינס, סוני רולינס

וידיאו: לסטר יאנג Mean To Me

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות