גם שרה. גם ניגנה. ובעיקר – רוחה הייתה על הבמה. משב רוח פרצים. בשביל כריזמה לא צריכים מיתרי קול. על הבולבול טראנג ניגנה אישה, שגם הסרטן נכנע לעוצמותיה הרוחניות המופלאות. אהובה עוזרי הביאה לבמה לא רק את מיומנותה כנגנית וירטואוזית בכלי הנדיר, אלא את כל חיוניותה כאישה, שהחיים, חיי היצירה, ממשיכים לקרוא לה, והיא נענית להם ברצון עילאי.
מיטב הזמרים התכנסו כדי להיות איתה בשתי שעותיה היפות, שהוקדשו להשקת "מעליי דממה", אלבום שנעשה במהלך חמש שנים. כמו באלבום, גם בערב הזה –  זכתה לחיבוק גדול מכל המשתתפים.
תאמינו או לא: אבל אהובה עוזרי נמנית על 16 הזמרים ששרו את שיריה בערב הזה. אישה ללא מיתרי קול שרה "התחפרתי". שיר מזווית התייסרותו של חייל שמתחפר באדמה להגן על המולדת, אבל שם במרחק מחקה לו אהובה, והוא רוצה לחזור הביתה ולחיות. אל תשאלו איך היא שרה. שרה. הרטיטה הלב.
אהובה עוזרי כמוסכמה, כקונצנזוס – אצל כל הזמרים, בלי הבדל סגנון ועדה. סוג של קאלט. חמש שנים הקליטו זמרות וזמרים את שיריה. העיבודים וההפקה המוסיקלית נמסרו לשאול בסר (הפסנתרן שניצח על התזמורת המצוינת),  שפתח לעוזרי ולזמרים עולם צלילי עשיר מופלא עם מרחב נשימה. עוזרי עצמה הייתה בכל רגע איתם, עם הנגנים. ראתה כאן סוג של מפעל חיים.
למי שעדיין לא מכיר את השתלשלות האירועים: לאחר הופעת ההשקה לאלבומה "צלצול פעמונים" חלתה אהובה עוזרי בסרטן, ומיתרי קולה הוסרו. זה רגע שעלול להיות סופני לקריירה של סינגר סונגרייטר. עוזרי לא הרימה ידיים. היא המשיכה עם הבולבול טרנג, כלי המיתרים המיוחד שלה, ששימש לה קול.
כמו באלבום, גם המופע – שיאי פוריותה היצירתית. קולה הכבוי כמו התפצל לקולות רבים. כותב יפה אחד המשתתפים – שי צברי – "זהו קול שהוא יותר מסך הביוגרפיה שלה. שורש עמוק, קדמוני, שכולו רגש. תימני והודי ואפריקאי ותל אביבי. קול מהשכונה. על זמני. בלתי ניתן לניתוח. קול שהוא לגמרי מכאן ועכשיו, גם מאז ומאי שם, והוא נשאר גם כשלקחו לה את המיתרים, והיא המשיכה לשיר, והיא שרה".
שי צברי פתח את הערב עם "מעלי דממה" . זמר נפלא. הצלילים והקול הם עדות חיה, שהמוסיקה של עוזרי מאפילה על מה שמכנים כאן "מוסיקה מזרחית ישראלית". אם יש אמנות ישראלית אותנטית בעלת גוונים מן המסורת התימנית, היהודית, הים-תיכונית – זוהי המוסיקה ששמענו בהיכל התרבות בראשון לציון. כשברי סחרוף רוצה להישמע "מזרחי" – הסינתזה בשיר  "יד חמה" מופלאה. כשאהוד בנאי מבקש לעטר את שירתו בצלילים שזורמים לעולמו המוסיקלי כמעט באופן טבעי – זה קורה ב"בסתר". קולו של קובי אפללו זורם באפיק של עוזרי  בצלילותו הנפלאה ב – "איך זורם הנחל".
יש זמרים שעלו להגיש את שיריה. יש זמרים שעלו להגיש ולחבור אליה. יחי ההבדל הקטן. העוצמות האלה, התחושתיות הגיעו משי צברי, ב"אור הגנוז" מהביצוע של איש ההקשה זוהר פרסקו ל"הים", מהדואט של מאיה אברהם וקובי אפללו ל"צלצולי פעמונים", מיהודית רביץ שהייתה חזק מאוד בתוך "גן הוורדים" ו"האיש ההוא", (מהלהיטים הגדולים שלה), מברי סחרוף, ששר כל כך חם ורגיש "יד חמה",  מ"הדג נחש" שעשו לאהובה מחווה מן הלב עם "אימי אימי". מהדואט של קורין אלאל ויעל דקלבאום ל"הלב פועם".
"מעלי דממה" (כך נקראים האלבום-הערב) הפעים הלב . הדממה הפכה לסערת רגשות מחבקת, רוווית נשמה לאחת והיחידה במוסיקה המקומית.
נ.ב. לכבודה של אהובה עוזרי – הייתי מצפה שזמרים, שהשתתפו בערב, ילמדו מילים בעל פה ולא ינעצו עיניים בדפים שעל הסטנד.

שירים ומבצעים: מעליי דממה – שי צברי, אור הגנוז – שי צברי, התחפרתי אהובה עוזרי ושי צברי, הים – זוהר פרסקו, לא אני – מאור כהן, רגע קט – דנה ברגר, היכן החייל – יעל דקלבאום, הלב פועם – קורין אלאל ויעל דקלבאום, עוד אשיר ואנגן – ישי לוי, אם תיתן – שרון קרלן, שיערך מאפיר – שני פלג, בא הבוקר– מאיה אברהם, צלצולי פעמונים – מאיה אברהם וקובי אפללו, קובי אפללו – איך זורם הנחל, בסתר – אהוד בנאי, עמק הפרחים – אהוד בנאי, גן הוורדים – יהודית רביץ, האיש ההוא – יהודית רביץ. הדרן" שירת הסטיקר – הדג נחש, אימי אימי – הדג נחש, ידי חמה – ברי סחרוף, קול קורא – ברי סחרוף ושי צברי.
נגנים שאול בסר: פסנתר, אהובה עוזרי: בולבול-טראנג, איתי ניצן: תופים, עדי הר צבי: בס, יפתח שחף: גיטרות, גרשון וייסרפירר: חצוצרה ועוד חשמלי, גלעד דובריצקי: כלי הקשה, גליה חי: ויולה, אבנר קלמר: כינור

צילום: מרגלית חרסונסקי