אני אוהב את האקלקטיות של צמד הראפ-פופ הבריטי הזה מברייטון. יש להם הכל. סול, ג'אז. רגאיי. הם חוצים בקלות גשרים סגנוניים. אלבום שני לג'ורדן "ריזל" סטפנס Jordan "Rizzle" Stephens ולהארלי "סילבסטר" אלכסנדר-סול Harley "Sylvester" Alexander-Sule . הוא מגיע אחרי Stereo Typical.
צמד המילים הפותח את האלבום הוא Estate war! ( השיר This Means War) – שיר חברתי, על מלחמת הישרדות, ראפ היפ הופ אנרגתי חסר מלודיה, סובב סביב ילדות בתוך חבורת רחוב, מה שנקרא gang life. השניים נותנים פייט רציני למיטב להקות הראפ השורשיות בארה"ב, לאמריקן גנגסטה ראפרס (*)
ב – Lost Generation אנחנו עדיין בתחום ההיפ הופ, אבל נוספים אלמנטים של פופ אנגלי ו – Funky. The Reason I Live הוא שילוב בין ג'אז ווקאלי מסורתי והיפ הופ, שכתב להם ג'יימי קולום.
Roaring 20s הוא אלבום היפ הופ עשיר, הוא גם מעניין יותר טקסטואלית לעומת הקודם שלהם. הצמד מתייחס יותר חכם לחיים במילניום הזה. במוסיקה ובגרוב הם מגיעים כאן לרמות שמזכירות את "מאסיב אטאק". הגיוון מגיע השפעות של להקת "מדנס" ב – Jive. הם מפתיעים במעבר לרגאיי ב – Me Around You , הם עושים "מסיבה" ב – Put Your Two's Up בעיבוד לקולות נשיים וכלי נשיפה ובהשתתפות פאטבוי סלים. דברים סוערים ורעננים מתרחשים לאורך 14 השירים של Roaring 20s.
(*) גנגסטא ראפ Gangsta Rap הוא זרם ראפ, שנוצר על רקע התפתחות ה – הארדקור ראפ. "ראפ גנגסטרים", מתייחס להשתייכות החברתית של רבים מהיוצרים בתחום זה (רבים מהם הואשמו בפלילים, הורשעו, נכלאו, נרצחו או השתייכו לכנופיות פשע). הסגנון התפתח בגטו של סאות' סנטרל, והוא מאופיין בבוטות ובאלימות מילולית. אין הבדל מוזיקלי טכני בין גנגסטה ראפ להארדקור ראפ שכן ההבדל היחיד הוא רק בתכני השירים.
1.This Means War 2.Lost Generation 3.The Reason I Live 4.Skip To The Good Bit 5 Jive 6.Don't Bring Me Down 7.Lunatic 8.Everything Will Be Better In The Morning 9.Me Around You 10.Wind Up 11.Jam Yourself 12.Put Your Two's Up 13.I Love You More Than You Think 14.That's Classic
