זיכרון שלא עוזב

אבי טולדנו

מילים: גל שריג לחן: חן הררי עיבוד והפקה מוזיקלית: ראובן חיון
3.5/5

אבי טולדנו שר על סערת אהבה שחלפה, ועימה – תחושת הריחוק מהעיר (ת"א) בה היא (האהבה) התרחשה. קיבל עצת "חבר חכם" לוותר, ועדיין "האש בוערת". זה שהוא "נסער" – אין בעיה להבין. אבל ממה היא "נסערת"? על כך אין תשובה בשיר. לפעמים משחקי הלשון, (נסערת – סערה) הגם שאינם חידוש, חזקים מתוכן.
אבל מה הן מילים לעומת הרגש. תן לרגש לרוץ לפניך. תן לטונים לשדר תחושה. בלדת הפסנתר הנוגה מאפשרת לאבי טולדנו להביע געגועים. השירה המתכוונת מטפסת למלודרמטי. מוסיקה שאינה תלויה בזמן. סלואו מהסוג הישן, עטוף בתזמור שמוסיף דלק לעוצמות הרגש. מבחינה זו, ממשיך קו רומנטי-סנטימנטלי של שנסונייר, ששופך הלב על אהבה אבודה. רגשנות מופרזת, סנטימנטליות יתר? אבי טולדנו טוב בזה.

איך מפה הכל נראה פתאום אחרת תל אביב כבר רחוקה ואת יותר
קצת בניתי אשליות שאת חוזרת אך חבר חכם אמר לי לוותר
את תמיד תהיי אחת שלא עוצרת ואומרת גם מילים בלי כוונה
לא חלמתי שאלך פתאום ממך כבר לילות שלמים חולם ללא שינה

ועדיין בי נוגע זיכרון שלא עוזב
וכל כך מתגעגע עוד אוהב תמיד אוהב
ובפנים הלב יודע שבחוץ הכל נגמר
שוב שומע את עצמי כמעט נשבר

איך מרחק לא מכבה גם אש בוערת
תל אביב הפכה להיות כמוך זרה
ויכולתי להבין שאת נסערת
אך תביני יש עוד צד לסערה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן