The Last Ship

סטינג

הליקון
4.5/5

אנשי הסנטימנט המלנכוליים מתבקשים ללחוץ על מס. 6 בדיסק. Practical Arrangement . סטינג רומנטי, רגשן, מלודיסט נפלא מאי-פעם. אתם יודעים מה: תלחצו גם מס. 10. I Love Her But She Loves Someone Else . גם הוא ייקח את המתרפקים על הישן והמרגש אל האי הבודד שלהם. מי שחווה חוויה מהסוג הזה, יצטמרר. יזיל דמעה. כל מי שמחפשים אצל סטינג הרוקר או את סטינג של  Police – משוחררים כבר עכשיו. לכל היותר הוא יחזיר את אוהביו ל – Soul Cages.
סטינג נמצא בנקודה בקריירה שלו, שהוא מתמקד בפרויקטים שאינם קשורה בטרנד או בשיקול שיווקי-מסחרי כזה או אחר, מרחיב את גבולות יצירתו (Songs From the Labyrinth לדוגמא) שירים מיוחדים (If On a Winter’s Night), עיבודים סימפוניים לשיריו (Symhonicities). גם The Last Ship, אלבומו החדש הוא חלק מהמגמה הזו, מבטאת לעומק את מגמת היצירתיות האינטגרטיבית שלו.
האלבום מבחינתי מסתמן כמאסטרפיס. אני מקשיב פעם שנייה ושלישית ומתאהב אהבה שאינה תלויה בשום דבר. האלבום, שנכתב בהשראת מחזה חדש של סטינג (צפוי לעלות בברודוויי בשנה הבאה), עוסק בשיבה הביתה, גילוי עצמי מחדש, מבוסס על זיכרונות ההתבגרות בצל שקיעת הספנות במקום הולדתו של סטינג בפרברי ניוקאסל.
זה אלבום מאוד מסוגנן-מהודק של מספר, נוגע במקומות, בדמויות, חושף געגועים, מיוחד במנגינות, בעיבודים מגוונים, חלקם ברוח פולק קלטית מסורתית.
אני אוהב את סטינג הזה, הרטרוספקטיבי, סינגר סונגרייטר שמשרטט במדויק תחושות. קולו המצוין של לא איבד דבר. אלבום שרוח נוסטלגית נושבת לאורכו, תערובת של הומור וכאב. כתיבה רבת השראה ושירים עשויים מחומרים משמרים, שיתנו להם חיים ארוכים. 


1. The Last Ship
2. Dead Man's Boots
3. And Yet
4. August Winds
5. Language of Birds
6. Practical Arrangement
7. The Night the Pugilist Learned How to Dance
8. Ballad of the Great Eastern
9. What Have We Got? (Feat. Jimmy Nail)
10. I Love Her But She Loves Someone Else
11. So to Speak (Feat. Becky Unthank)
12. The Last Ship (Reprise)

Sting – The Last Ship

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. ל-2

    אחד הדיסקים היפים ששמעתי לאחרונה. לא מפסיק לשמוע אותו. כל מילה בביקורת – בסלע.

  2. משעמם נורא. מלבד מזרחית (הגם שיש בעיית קיטש קשה גם שם, יש גם שירים מעולים בפופ הים תיכוני)
    עושה הרושם שכ..ל, אבל כל אומן שבעבר זכה לחצי מחמאה – ימשיך לגרור מחמאות באתר הזה.
    גם אם מדובר באלבום הכי משעמם של אומן שהיה מעולה רק עם פוליס הנפלאים: Regatta De Blanc
    וגם האוסף שלהם מ 1986- זה מוזיקה עם יותר חום ואנרגיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות