נקודה רגישה

אביהו שבת

מילים ולחן: שחף וולמן ורובי פאייר עיבוד והפקה מוסיקלית: רובי פאייר ועידו נמר
3.5/5

האישה חזקה. הגבר חלש. לאישה יש ראיה פנימית (לגלות הנסתר שבו) הוא מסתפק להיות "שיכור מאהבה" (כמה נדוש)  בסיפור של השיר יש גם מגע שפתים ותשוקה. האם אפשר לבקש מאביהו שבת להחליף נושא, להתחיל לשיר משהו אותנטי יותר. לא די בקול המלנכולי הזה כדי לשכנע שהטקסט הזה בעצמותיו.
אנסח זאת אחרת: יכול להיות שלאביהו שבת נוח להישאר על קו פופ אמצע הדרך, אזור ג'ורג' מייקל בשמונים, למחזר מילים יפות על אהבה, לשחק אותה התרפקות רומנטית יפה. למה לדרוש ממנו יותר. בזה הוא טוב. יש כותבים שאינם מתיימרים לעבור את הרף, שמספקים לו את הסחורה. באמת, למה לדרוש יותר מזמר שמתיישר יפה על הז'אנר הזה?
אז זהו, שנדמה לי, שבתחרות האכזרית במוסיקה המקומית, אתה נדרש לעיתים למשהו מעט יותר מקורי, ייחודי מאשר שירת רגש מעט עגמומית, שאומרת משהו קלוש על אהבה. המעבד ניסה לשדרג בצליל בראס יפה, ההפקה מלוטשת, ועדיין התחושה היא שאביהו שבת שר עצב מתקתק אקראי יותר מאש עצב חצוב מתוכו.

שנינו קרובים/ נגיעות בין לב אל לב מחליפים/ עד לנקודה רגישה/ את יודעת ששם החולשה
אך את בשלך ממשיכה/ לוחצת חזק בלי בושה /מגלה חדרים נסתרים/ ששמרתי מבפנים כבר שנים
יש בך כוח/ שעושה אותי שיכור מאהבה/ יש בך כוח/ משכך כמו תרופה טובה
הוא תלוי רק בך/ ומחולל פלאים/ כזה שפועל/ כששנינו קרובים
שנינו קרובים/ נגיעות בין שפתיים מחליפים/ עד לנקודה רגישה/ ואת מעוררת
תשוקה
יש בך כוח…

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות