לורד, הלא היא אלה יליך או'קונור (Ella Yelich O'conor), ואתם תכירו אותה כבר משיר הפתיחה המצוין Tennis Court. היא משועממת מאיך שאנשים מדברים, היא בוחרת להיות beauty queen in tears
לא מאמין: הדיסק הזה יצא כשהיא היתה בת 16 בלבד, פרח חדש במוסיקה. פרח מרהיב. ניו זילנד איז קולינג. כשיש אחת כמו Lorde, מסובבים את הגלובוס לאיים הנמצאים דרומית מזרחית לאוסטרליה.
לורד שרה על ניסיון להיות אחרת ב – Tennis Court, שיר אווירה אינטימי קטן שזור ביטים אלקטרוניים ואפקטים מתחום ההיפ הופ. אין כאן מאמץ קולי מיוחד כדי להבליט את הרהוריה-הגיגיה. ההפקה הסולידית היא שמעניקה לשיר ערך מסוגנן עדכני, שמשמעותו פוטנציאל הצלחה עתידי, כי זה נשמע קצת אחרת, וה"קצת אחרת" קובע.
היא הוציאה Ep לפני עשרה חודשים. אז התברר כי מדובר בסינגר-סונגרייטר מהרמה הגבוהה. באלבום ראשון ידעו לקחת את החומרים המקוריים שלה ולהעניק להם ערך מוסף: האלבום בנוי על הפקה מאוד מהודקת, צליל בס עמוק. קצב אלקטרוני קבוע.
השירים משדרים בגרות מפתיעה. גם הקול דינאמי, בשל. בשיר Ribs, לורד מתפייטת על הפחד שבהזדקנות. הסינגל החדש Team – הוא על התפכחות מאשליות. וגם: "אנחנו רוקדים בעולם לבד", היא קובעת בשיר המסיים A World Alone
לורד יצרה אלבום בוגר, חכם, חודר. נפש נערת דור האינטרנט, ששרה על לחיות פנטזיות ב- Royals, בשיר פופ שמשדר אמת. ב – Ribs צליל אווירה כבד, לורד נשמעת כאילו חוותה ניסיון חיים של אישה בוגרת.
400 Lux ממשיך את האווירה בשימוש כבד בבס וקצב מודגש כשהיא מצהירה We might be hollow, but we're brave (אנחנו יכולים להיות חלולים, אבל אנחנו אמיצים).
Pure Heroine הוא מסוג הדיסקים הלא צפויים, בטח לא מבת 16, כותבת מקורי ומהוקצע, שרה בטון שמחלחל לתוכך, בהפקת אווירה מוקפדת. ללא ספק תגלית פופ של המאה ה-21. "אנשים מדברים, אנשים מדברים", היא שרה בשיר המסיים A World Alone. אז זהו שאנשים מדברים על האחת ששמה Lorde, ובצדק. יש על מה לדבר. יש מה לשמוע.
וידיאו: Royals
לורד – Tennis Court
Tennis Court
400 Lux
Royals
Ribs
Buzzcut Season
Team
Glory and Gore
Still Sane
White Teeth Teens
A World Alone