איננו

לו ריד

1942-2013
0/5

לו ריד,היוצר-זמר-גיטריסט, ממעצבי תרבות מוסיקת הרוק בחמישים השנים האחרונות, הלך לעולמו בלונג איילנד בגיל 71. סיבת המוות לא נמסרה. ריד עבר השתלת כבד בחודש מאי השנה.
כמו דיויד בואי, לו ריד היה זיקית מוסיקלית, מאוונגרד ועד רוקנרול בסיסי ופאנק. מליריות שקטה ועד רוק סוער ודרמטי. אמן של קשת הצבעים על פני קריירה של 45 שנה מ"וולווט אנדרגראונד" ועד אלבומו The Raven. מוסיקאי נועז, חדשן ואישיות מיוחדת.
נזכור את לו ריד החל מלהקת הוולווט אנדרגראונד Velvet Underground של שנות השישים – הזיווג בין רוק אורבני לאוונגרד אירופי, בין אגרסיה ליופי. הוא הביא איכות לירית חדשה לרוק.  דוקרני, לא צפוי. מאתגר כמעט בכל מהלך שעשה. הוא חיבר גלאם ופאנק ורוק אלטרנטיבי.
לואיס אלן "לו" ריד, נולד בברוקלין 1942. אהבתו הראשונה היתה סגנון ה – דו-וופ שקדם לרוקנ'רול. למד באוניברסיטת סירקיוז בניו-יורק, עבד בחברת תקליטים Pickwick Records ככותב. באמצע השישים הוא מתיידד עם המוסיקאי הוולשי ג'ון קייל, נגן ויולה קלאסי שהופיע עם עם המינימליסט החדשני האוונגרדי La Monte Young. ריד וקייל מקימים הרכב – Primitives, משנים את השם ל – Warlocks. אחרי שהם פוגשים את הגיטריסט סטרלינג מוריסון ואת המתופף מורין טאקר הם משנים את שם הלהקה ל – Velvet Underground. קטיפת המחתרת. מי שהתלהב מהסאונד הקשה והמראה המוזר של ההרכב היה האמן אנדי וורהול, שצירף אותו בצורה קולנועית ליצירת המולטימדיה שלו Exploding Plastic Inevitable
האלבום הראשון של ההרכב The Velvet Underground & Nico נחשב ציון דרך ברוק יחד עם Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club של הביטלס ו – Blonde On Blonde של בוב דילן. ריד כתב יצירה על אנשי הבוהמה של ניו יורק שזורה ברמיזות לסמים. הרעשים הכבדים (דיסטורשנים) שיצאו מגיטרות הרוק – היו מהפכה של ממש ברוק. שלושת אלבומי הלהקה נתקלו בהתעלמות בזמן יציאתם. הם זכו לחיבוק רק בשנים הבאות וחיזקו את מעמדה של הוולווד אנדרגראונד כאחת מלהקות הרוק האמריקאיות המשפיעות בכל הזמנים.
אחרי שפרש מהוולווט אנדגראונד ב-1970, ריד יוצא לאנגליה ומקליט אלבום סולו בליווי הנגנים של להקת הפרוגרסיב רוק Yes. אבל רק אלבומו הבא Transformer בהפקת מעריצו דיוויד בואי מביא אותו להכרה גדולה. Walk On the Wild Side -תזכורת לקשר שלו עם אנדי וורהול –  הופך להיט רדיו למרות הרמיזות הקיימות בו לסקס אוראלי. Satellite of Love הוא עוד שיר שזכה לגרסאות כיסוי רבבות, ביניהן זו של U2. אלבומו "ברלין" שיצא ב-1973 נחשב יומרני ובומבסטי. בהמשך השבעים הוא מוציא את Sally Can’t Dance, את Metal Machine Music האוונגרדי, את Take No Prisoners , שנשמע תקליט קומי, שנקטל ע"י הביקורת.
דמותו המיוחדת, גם השימוש בסמים במהלך השבעים, המוסיקה האוונגרדית הופכים את ריד מעין מיתולוגיית רוק. אבל בשמונים, הוא  מתחיל להתרכך במקביל לנישואיו לסילביה מורלס, ב-1982, מוציא אלבום מצוין The Blue Mask, עבודתו הטובה ביותר מאז Transformer. האלבום New Sensations שיצא ב-1984, נחשב אף יותר מסחרי מקודמו וכך גם New York של 1989, שהכיל שירים פוליטיים קומיים, שזכה לשבחי הביקורת.
ב-1991 הוא חוזר לשתף פעולה עם ג'ון קייל באלבום Songs For Drella, הצדעה לאנדי וורהול. שלוש שנים לאחר מכן, הוולווט אנדרגראונד מתאחד לסדרת הופעות מצליחה באירופה. ריד הופך תלמיד של הטאי צ'אי, אמנות הלוחמה הסינית ואף מציג את המדריך שלו בהופעותיו על הבמה. הוא מוציא דיסק כפול – The Raven, המבוסס על סיפוריו של אדגר אלן פו וב-2007 אלבום אמביינט Hudson River Wind Meditations. ב-2011 הוא חוזר למיינסטרים רוק ב – Lulu בשיתוף עם מטאליקה.
ריד מתגרש ממורלס בתחילת התשעים. כעבור שנים הוא קושר יחסים עם המוסיקאית ואמנית הבמה והמיצג לורי אנדרסון. השניים הופכים לצמד של ניו-יורק, מופיעים יחד, מגלים מעורבות חברתית וסביבתית. הם נישאים ב-2008. באותה שנה, הוא מצטרף לאנדרסון להופעתה בהיכל התרבות בת"א לערב שנקרא "הומלנד", המחבר בין שירה לדיבור מוסיקה לתיאטרון, השתקפות החיים באמנות.

המושפעים המקומיים: נועם רותם, יוסי פיין, שרון מולדאבי

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות