תקשיבו. יש לכם ספק שמדובר בלהיט? צודקים – להיט-להיט. הראל סקעת מתיישר בהתלהבות על מסלול פופ ידידותי, Radio Friendly, לוחץ גז ולוקח לכביש הראשי.
מצד שני: הגיג טריוויאלי "על החיים" – שיר עידוד עצמי נדוש: האומץ להתחיל מקו התחלה חדש על רקע השתנות בחיים. הטקסט על גבול ההתייפייפות המילולית הפשטנית ("הלב מתעורר", "זה לא כואב כשמשתנים" "לעשות לא לדבר", "תשתולל כמו שיכור"). לחן של צמד כותבי מוסיקה מיומנים (כתבו לאדם למברט, דמי לובאטו) מניע את התחדשות הזו בצלילים מחניפים, מקדמי הצלחה, אבל אם לדבר על השתנות של סקעת כאמן מתבגר, בהיבטים אישיים ייחודיים, עומק אומנותי – זה לא השיר הזה. כלומר –קליט, לוטף, מושר היטב, אבל צפוי.

עכשיו, על קו החוף מול אלוהים/ כבר לא מעמידים פנים/ רוצים הכל מהתחלה/ כן עכשיו, השקט כבר נשמע קרוב/ כל מי שבא לי בא לי טוב/ כשאין תשובה לשאלה
להשתולל כמו שיכור, הרי בסוף זה יעבור
זה הלב שמתעורר / מתחיל ללכת צעד צעד/ זה בא מבפנים אתה אומר/ לעשות לא לדבר/ זה לא כואב כשמשתנים/ אין חרטות על הרגלים ישנים/ ואם למשהו מגיע קצת יותר/ זה לך אל תוותר
כמו עכשיו, עולה לראש וחם בפה/ אומרים בשלישיות תרגיש יפה/ זה לא יקרה אם לא נלך/ כן עכשיו מהר גבוה ורחוק/ תבין הכי פשוט הוא גם הכי עמוק/ ולא צריך להסתבך
אז תשתולל כמו שיכור, הרי בסוף זה יעבור
זה הלב שמתעורר / מתחיל ללכת צעד צעד/ זה בא מבפנים אתה אומר/ לעשות לא לדבר/ זה לא כואב כשמשתנים/ אין חרטות על הרגלים ישנים/ ואם למשהו מגיע קצת יותר/ זה לך אל תוותר

הראל סקעת – עכשיו הקליפ