זה כמעט פרומו ל"דייט בחשכה". כשמדליקים את האור, כשחוזר החשמל – נגמרת האשליה. אין כבר אמנון ואין תמר. צרויה להב השתעשעה בסיפור אהבה שנרקם בחשכה בחסות הפסקת חשמל. רמי קלינשטיין מנסה לספר את סיפור ליל האהבה החשוך בדרמטיות טיפוסית בקצב פופ מתובל בהשפעות קלטיות.
קלינשטיין מגביר את התאוצה שלו על הכביש הראשי של הפופ. מקצוען. השיר יקים קהל לריקודים במעברים. הנקודה היא שהחושך הזה – אינו מדליק תאורה חדשה על המוסיקה של קלינשטיין, שמתיישרת על מסלול מיינסטרים להיטי מאוד, אבל לא מגלה משהו חדש, שלא לדבר על מעניין-מאתגר אצלו כיוצר ייחודי.
תמר ואני נפגשנו בחושך/ מבול משמיים ניתך ונזל/ הייתה אז סופת רעמים ורוחות
שהשאירה חצי מהעיר בלי חשמל
בלילה כזה לא רואים כלום ממטר/ קורה שנופלים קמים ונגמר/ עמוק בשלולית הסמקנו בסתר/ מלמלנו דואט/ שמי אמנון שמי תמר
מזל או טעות מצערת/ כיוון או מקרה ללא סיבות/ החושך מדליק תאורה נהדרת/ על מה שהאור ממהר לכבות
תמר ואני אהבנו בחושך/ מבול של דואטים ניתך ונזל/ גילינו סודות היינו אח ואחות / שנולדו בחסות הפסקת החשמל
מזל או טעות מצערת/ כיוון או מקרה ללא סיבות/ החושך מדליק תאורה נהדרת/ על מה שהאור ממהר לכבות
אל העיר הרטובה המוצפת שמיים/ אל לילה מוקסם מגדיל כל דבר/ חזר החשמל וצרב בעיניים/ ואין כבר אמנון ואין כבר תמר/ אין אמנון… אין תמר
