מישהו צריך לחשוף קלפים: האם רני רהב הוא הונאת רייטינג של הכוכב הבא? האם גם השופטים שלצידו, שמתקוטטים איתו, צוחקים עליו – שותפים לסוד ההונאה? בואו נחשוף את האמת. אם רהב הוא גימיק מטיל ביצי רייטינג מזהב – הגימיק מוצה. מעכשיו זה כבר מחבל. מעצבן. איש ה – PR, יכול להיות כל מה שהוא רוצה (מתאים לו האח הגדול) פרט לשופט בתחרות מוסיקה, ונדמה לי שגם רהב יסכים איתי, שאסור לו להיות שופט בתחרות מוסיקה, שמחלק כחולים בסיטונות אחרי 15 שניות של שיר בעוד חבריו לשולחן לוחצים אדום (חן לוי, אלון טאוב) ושופט לפי קריטריונים שאינם לעניין, ואני לא מדבר לא רק על ה"אנגלית" – אנכרוניזם בפני עצמו. אני מדבר על ה כ ל, (ואם כבר עברית אז אומרים, רני רהב, "שני שירים" ולא "שתי שירים"). אני מקבל אישור לדברים שאמרתי כאן באוגוסט עוד בטרם יוצא הכוכב הבא לדרך ("לראשונה שופט שאין לו קשר למוסיקה")
אנחנו בשלב הדו-קרב, תלת-קרב. שמענו בתוכניות האחרונות את טינה איברגימוב, ענבל בקמן, אביתר קורקוס, עומר דץ, רוני ישראלי, ליאור פרץ, אליאס מלייב, דוד דריי, חן לוי, רינת כהן, אלון טאוב, האחים גת. אני מחפש זמרים שהם מעבר למפגן קולי. אם לאלון טאוב היה הייחוד הזה, הוא נכשל באודישנים האחרונים גם בבחירת השירים גם בביצועים עצמם. טינה איברגימוב ששרה "עוד יהיה לי", היא סוג של זמרות שפותחות מבערים כמו כדי לזכות במדליית זהב באולימפיאדה (ריטה כינתה אותה "חיה רעה"), אבל חסרת דקויות כמו ענבל בקמן (True Colors, Your Song) ורוני ישראלי (It's Raining Men, Beautiful) – שתיהן הגיעו לאותו אחוז הצבעה בשלב התלת קרב ועלו. רינת כהן? – מצוינת. למרות שהתבלבלה במילים של Man's Man's Man's World It's, היא הצליחה להעניק איכויות ג'אזיות יפות לשיר. זה לא רק המנעד אלא יכולות הפרייזינג שלה. לעומתה, חן לוי לא רק שלא העניקה ערכים מוספים לביצועים המקוריים של "מקיץ אל החלום" (גלי עטרי) ול"כשהלב בוכה" (שרית חדד) – אלא שרה אותם רע לתפארת. איפה המאמן האישי שלה? מי צריך אותו, אם לא כיוון אותה נכון? ליאור פרץ? משתפרת מתוכנית לתוכנית. הפעם היא שרה "יש בזה טעם" של דנה ברגר, והיה בביצוע טעם רב.
בנים: אם לא תקרה תקלה לא צפויה, נראה שהאחים אריה וגיל גת ממשיכים עד הסוף. הסיימון וגרפונקל של התחרות שרים פשוט, ללא יומרות, מעבירים את רוח השירים בסגנון הפולק רוק שהם בחרו לשירי נצח, בהרמוניות קוליות מדויקות, הפעם – Tears in Heaven של אריק קלפטון. אביתר קורקוס הוא המסלסל האולטימטיבי של התוכנית הנוכחית (ביצוע ל"איסלנד" של שלמה ארצי) לעומר דץ יש איכויות קולי ותיפה ויכולת להעניק צבע מיוחד לשירים שהוא שר ("עכשיו התור לאהבה", "סליחה") דוד דריי, רומנטיקן בדם, הוא אחת ההבטחות הגדולות של התחרות, בן 17 בלבד ושר מאוד מדויק ברגש מבוקר – "אל תשטה באהבה". פחות אהבתי את אליאס מלייב ב"את ליל לילה" וב"אצלך בעולם", רגשני מדי, פחות נמצא בתוך השיר. סתמי.
באשר לאלון טאוב ("מכתב לאחי", "בראשית עולם") גם כאן ניכר שלא קיבל הנחיה מקצועית מספקת, מה שמוכיח שהפונקציה הזו של "מאמן אישי" היא פיקציה. את התום והחן המיוחדים לו ניתן היה לתעל למקומות נכונים יותר. זה לא קרה.

עלו: ענבל בקמן, אביתר קורקוס, עומר דץ, רוני ישראלי, ליאור פרץ, אליאס מלייב, דוד דריי, חן לוי, רינת כהן, אלון טאוב, האחים גת
הדחה: אלון טאוב.