עמית דובדבני וארז אייזן. מכירים? אינפקטד מאשרום?  הם ממש כאן, אצל ליידי גאגא, שותפים להפקת Aura, השיר הקברטי-ביזארי שפותח את הדיסק, למי שמחפש קצת "גאווה ישראלית" אצל הדיווה. השיר הוא מהטובים והמיוחדים בהשוואה לבאים אחריו. הטוויסט המלודי, העיבוד עתיר הדמיון.  זו  ליידי גאגא מתחדשת.  Venus מחזיר לנוסחת פופ-פאן-דאנס, שיר פופ מהוקצע בנוסח שמגיע אפילו עד להקת "אבבא" במבנה המלו-קצבי.

 G.U.Y הוא דאנס שמועמד להגיע רחוק. גאגא שולחת איחולים מארוס, מהבן של אפרודיטה, מאלוהי הסקס.
Jewels n' Drugs הוא ניסיון של גאגא לעשות ראפ. נשמע לי זר בעולמה. לא חייבים לרקוד על כל החתונות. מניקור הוא רוקדאנס,  מגיע עם טקסט ארוטי משומש: "גע בי בלילה, הנח ידיך על כל חלק בגופי, זרוק אותי על המיטה … אתה השחקן הכי גרוע. אני רוצה לשמוע איך אתה גורם לי לצרוח"… 
כרף ציפיות אפשר לקחת את  Fame, את Born This Way. האם האלבום הזה מדלג על פניהם? באשר לטקסטים –  אין בשורות. היא שרה עם ר.קלי שורות כמו Do what you want/ What you want with my body/ Do what you want/ What you want with my body. מתאים לגובה רצפת  הריקודים,  ובאמת השיר הזה שיצא כסינגל שני הוא להיט רחבות נדרש.
המוסיקה? שפע להיטים פוטנציאליים. חגיגת פופ, שיש בה גם  מקום לריגושים: אני  מדבר על הנמכת הטונים בבלדה   Dope, על המעבר הקצבי היפהפה של Gypsy, בו היא מזמרת שורה נחמדה כמו: "I don't want to be alone forever, but I love gypsy life"
בין מפיקי הפרויקט – DJ White Shadow, גם RedOne והחדשים מבחינתה Madeon and Zedd. גאגא אקספרימנטאלית? תקשיבו ל – Swine. הפקה אלקטרונית צבעונית עתירת אפקטים, מותאמת לדי.ג'יי המודרני שמדליק רחבות.
"אמנות פופ"? נכון שגאגא מתיימרת למשהו (העטיפה המעוטרת באמנות קלאסית), אבל אני הייתי מתחיל לרדת מפסגות היומרה אל רצפת הריקודים כדי לקבל את תמהיל הדאנס-היפהופ-רוק  מלוטש הביט.  אינפקטד מאשרום הם חלק מהמשך מסעה-מזימתה  של סטפני ג'ואן אנג'לינה גרמנוטה לכבוש את העולם.

בשיר מספר 10 Donatella  שרה גאגא

I am so fab check it out
I'm blonde, I'm skinny
I'm rich, and I'm a little bit of a bitch

בשלוש שורות – זה כל הסיפור. רוצים הרחבה? – תקבלו אותה בחמישה עשר שירים + בונוס די.וו.די מהופעתה של הסופרסטארית האקסצנטרית בפסטיבל iTunes. אלבום אקלקטי של דאנס, דיסקו, ריתם נ' בלוז, Radio Friendly למי שזקוק למוסיקת כבישים. אז גם אם הרף הציפיות נשאר על מקומו, עדיין רוב השירים החדשים "עושים את העבודה", דווקא משום שגאגא אינה מתיימרת לשדך  בין פופ לאמנות.