נשורת

נעם רותם

מילים ולחן: נעם רותם הפקה מוסיקלית: דניאל מאיר ונעם רותם
4/5

נעם רותם מגיש את עצמו אקוסטי למהדרין, טון לא דרמטי, פולק סונג, שיר של חשבון נפש העוסק בעצם הקיום הנואש לקראת הסוף, על רקע "תמונה אחת של זיכרון", שלא ברור אם טוב או רע הוא. הוא ישאיר "לנצח לשפוט אותו" (משפט יומרני פלצני משהו – כאילו הוא ייכנס לספרי ההיסטוריה) הוא לא ילחם לשינוי המצב
הקונוטציה של "נשורת" – נפולת רדיו אקטיבית – מצביעה על מצב של חוסר אונים, אי יכולת להילחם במציאות החזקה ממך.
הרוקר העברי המוכשר חוזר לצליל של שדות הפולק האמריקנים של שנות הששים-שבעים, פשטות בסיסית רכה, מלודיה ידידותית, הרמוניה נשית מזוככת וקצב מידטמפו שמעניקים זרימה נינוחה לשיר. הטון והמוסיקה תואמים מצב של השלמה שאין בו כבר קיטורים ומלחמות. אין בו דרמה.

אני עומד בתוך שדה פתוח
מלא רק באבק ורוח
מחזיק תמונה אחת של זיכרון
עכשיו הדם שלי נגוע
רשמתי כתובת על הלוח
אתן לנצח שישפוט אותי

אני יחף, האדמה רותחת
השמש אדומה צונחת
אתן לחושך לכסות אותי

כשהחיים נוזלים בין הידיים
יש רעל בבארות המים
רוצה לצלול אל תוך חלום צלול

כל מי שאהבתי
לא הצלחתי להחזיק
רק מה שהספקתי להציל בתוך התיק
עם החורף הנשורת תיקח גם אותי

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות