גילי ארגוב מודה לאלוהים. על מה? גם על הימים הרעים. יותר מדויק: מודה לאלוהים למרות מה שעבר. הקול השברירי המקונן מספר כי – פניו קדימה לעתיד, יען כי ראה גם אור, אהבה. אני מאמין לגילי ארגוב, שצבע קולו מזכיר במשהו את זוהר ארגוב, אביו המנוח.
הקרב על העשירייה הפותחת בשוק הזמר הים-תיכוני לוהט. גילי ארגוב לא ייכנס אחרי השיר הזה לרשימת המתחרים. הוא עדיין לא הגיע לשם, למחלקת הבידור. הוא עדיין במחלקת השיקום. אם התהליך בו החל יצליח, יש סיכוי שהוא יגיע גם לשם, גם אם ימשיך במוסיקה שבאה ממנו ולא מיצרני אינסטנט.
בינתיים – כשיר מבחן נכון לעכשיו – זה בסדר. הטון, העיבוד המערבי-ים תיכוני היפה לפסנתר, למיתרים, לכלים אוריינטאליים. אני מאמין לפשוט הזה שהוא משדר. בין זה ובין חזרה למסלול מקצועי – קיים עדיין מרחק. עם הכישרון שלו ורוח האב המנשבת בסביבתו, גילי ארגוב עשוי להדביק פערים שימצבו אותו בשוק ה"לגיטימי".