"באד פלאס" יהיו תמיד הג'אז האלטרנטיבי, כי הם אינם מפסיקים להמציא עצמם מחדש. כחמש עשרה שנים עסוקים חברי השלישייה בשבירת כל הקונבנציות של הג'אז המסורתי באופן בלתי מתפשר, למעשה מאז הגרסה שלהם ל – Smells Like Teen Spirit ועד העיבוד שהם עשו ל"פולחן האביב" של איגור סטרווינסקי בפסטיבל הג'אז באילת בחורף 2012. בגדול – הם מנסים לפרוץ דרכים חדשות בג'אז גם בלי להכריז על עצמם "מהפכנים". ברידינג קיבלנו תמהיל של חדש וישן משלושת היצירתיים האלה – Ethan Iverson בפסנתר, Reid Anderson בבס, David King בתופים.
המנעד המוזיקלי העשיר מייצג את שלושת הטיפוסים המיוחדים שמאחורי השם, והמוזיקה נעה מעדין ומלודי לפראי ומופשט, מסווינג ועד ועד קטע אוונגרד ארוך ומורכב כמו "דר' הייוויי". זוהי להקה שאימצה אל חיקה את הגיוון ככוח, את המקוריות כדרך להפתיע.
הבס של רייד אנדרסון – עמוק ואורגני, מצליח להשתלב נפלא בין הפסנתר והתופים בהמצאות ריתמיות. נגינתו של אית'ן איברסון בפסנתר מיוחדת, מעין תערובת בין הסולם הכרומטי של טלוניוס מונק והמלודיות של ביל אוונס. דיוויד קינג בעמדת התופים הוא שילוב מוצלח ומלא חיים של רוק וג'אז, וזו אינה רק טכניקה.
המוסיקה של באד פלאס מאתגרת מחשבתית, אך אינה מזניחה את הרגש. הטריו גולש בקלות מיופי מינימליסטי לעוצמות טעונות אנרגיה.
הגדולה של הטריו בהדדיות המופלאה. השנים עושות את שלהן. יש כאן חיבור אורגני. זו אינה שלישייה שמתבססת על סולואיים וירטואוזים, והערב הזה מלא ההפתעות הוכיח שהחיבור מתפתח נפלא.