הנאיבי האחרון

ארקדי דוכין וחברים

מילים ולחן: ארקדי דוכין
3.5/5

לא בטוח שאריק היה חותם על המילה "נאיבי". אריק איינשטיין לא היה נאיבי. נאיבי יכול להתפרש גם כילדותי, חסר חוכמת חיים. בעיני הצטייר כאופטימיסט, מאמין באדם, באנושי, בטוב, בפשטות החיים, בהדדיות. ("עוד תראה כי כולם יאמצו את האמת הנשכחת/ כי אי אפשר כבר לבד ידידי/ כי חייבים ביחד") כפי שהכרתי אותו – ממש לא נאיבי. ידע לקרוא את המציאות. הבין בדיוק באיזה עולם הוא חי. הוא זה שכתב את "עיתונאי קטן שלי", למשל. ארקדי דוכין מיהר לכתוב שיר על "נאיבי".
השיר יצא בחיפזון – להספיק להספיד בעוד הפרחים טריים על הקבר . אני מאמין שהצורך הזה אמיתי הוא, אבל הדחיפות לא תמיד מסייעת להוציא יצירות מופת, וזו אינה פאר יצירתו של ארקדי. השיר הוא בלדה ברוח הבלדות המלנכוליות, שנושבת בה רוח מבית מדרשו של ולדימיר ויסוצקי, המשורר והזמר הרוסי, שארקדי שר את שיריו. התוגה מוגשת ברגש וברגישות, אבל השיר מפספס מעט את האובדן האישי הנורא, את תחושת היתמות בה נשארנו אחרי לכתו של אריק, שגילם יופי לחלוטין לא נאיבי, אלא אמת חיים של יפה הבלורית, שתמיד ראה אור בקצה המנהרה, אבל מתוך פיקחות ופיכחון. 

השתתפו: יצחק קלפטר, מורדי פרבר, חיי רומנו, אבי סינגולדה, מיקי גבריאלוב, יוני רכטר, מאיר ישראל, כפיר בין ליש.

הנאיבי האחרון התעורר בבוקר / והביט בחלון על הזריחה האחרונה/ הוא המיס קצת סוכר בקפה השחור
הוא קרא בין דפי העיתון/ על ארצו היפה, שבורת החלום/ מה שנאיבי, אמר לי בחום,
זה לחשוב שאפשר להמשיך/ כמו היום
שאלתי אותו מה יהיה/ עם כל הבדידות והשבר/ והוא ענה כמו תמיד אל תדאג/ יהיה בסדר
עוד תראה שכולם יאמצו/ את האמת הנשכחת/ כי אי אפשר כבר לבד ידידי/ כי חייבים ביחד
הנאיבי האחרון/ הסתכל בעיני/ וראה את הכול/ את התקווה שנעלמה/ את הילד שכל כך רצה לגדול
אחרי זה הוא קם והלך/ נפרד לשלום אבל נשאר בתוכי/ וברגע אחד הכול הסתדר/ הבנתי מיד שאסור לוותר
שאלתי אותו מה יהיה/ עם כל הבדידות והשבר/ והוא ענה כמו תמיד אל תדאג/ יהיה בסדר
עוד תראה שכולם יאמצו/ את האמת הנשכחת/ כי אי אפשר כבר לבד ידידי/ חייבים ביחד
הנאיבי האחרון

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן