ביטלס למכירה. למעשה, האגדה ממשיכה להימכר. לפני כחצי שנה ראיתי בחולון את המופע הבידור Liverpool Legends, במסגרת פסטיבל הביטלס השנתי, שהציגה לואיז הריסון, אחותו של ג'ורג'. הפעם באכסניה מכובדת יותר, בבית האופרה בת"א, קיבלנו עוד להקת קאברים אחרת של הביטלס – "טויסט אנד שאוט" המציגים את All you need is love במסגרת יומרנית יותר – מעין מיוזיקל גדוש בסרטונים ישנים, המנסה לספר באמצעות שני שחקנים את סיפורה של להקת הביטלס מאז הופיעה במועדון הסטאר קלאב בהמבורג בגרמניה ועד הקונצרט האחרון על גג בניין משרדים בלונדון.
אומר מיד: מיוזיקל לא היה כאן. הניסיון להמחיז-לספר נראה יותר מאולץ מאשר חובבני. בין השירים עלו לבמה שני ברנשים, אחד מהם נראה כמו פועל במה או מאבטח בריון שניסה לספר משהו בהומור קלוש. השני נראה יותר שחקן, שגילם את טוני שרידן, הגיטריסט והזמר שהופיע עם הביטלס בתחילת דרכם, את אמרגן הביטלס בריאן אפשטיין.
גם הפעם, כמו בחולון, החבר'ה האלה ניסו לא רק להישמע ביטלס, אלא כמה שיותר להיראות קרובים בחיצוניות לפול, ג'ון, ג'ורג' ורינגו. היחיד שהצליח להזכיר את המקור היה טוני קישמן בתפקיד פול מקרטני – גם במראה, גם בעמידה ואפילו בישיבה כשהוא שר "יסטרדיי"
ברור שגם הקהל לא חיפש כאן מיוזיקל, או איזושהי גרסה תיאטרלית לסיפור. הוא הגיע להתרפק בנוסטלגיה על השירים האהובים של ארבעת המופלאים.
כמו בחולון, גם כאן הייתה לעיתים תחושה כאילו באו להפעיל מריונטות של הביטלס, עם כל התסרוקות-פיאות האלו והלבוש המצועצע. בחלק הראשון של ההצגה – הסיפורים ממש ניג'זו והפריעו למוזיקה לקלוח. המצב השתפר אחרי ההפסקה – פחות "תיאטרון" ויותר מוסיקה.
וזה למעשה כל העניין: לא חיפשתי אצל הכפילים את הביטלס המקוריים, אלא ביצועים טובים לשירים המוכרים. וכששומעים שירים של הביטלס בביצועים טובים, זה עובד גם אם לא מדובר במבצעים המקוריים.
בגדול, הניסיונות האלה לשחזר את הביטלס נראים ונשמעים מסחור מיושן משהו. האם השירים חזקים יותר ממבצעיהם? התשובה היא יותר מחיובית, וזה מה שהופך את הקאברים של "האגדות" גם אם נשמעו מעט אינסטנט ונעדרי ייחוד ונשמה – למופע שכל קהל יכול לאהוב.
הקהל אמנם נהנה. הוא גם נענה, כאשר נקרא לקום ולהצטרף לשירים. העובדה הזו עדיין אינה הופכת את "טוויסט אנד שאוט" לערב שהוא יותר מאשר חיקוי של הדבר האמיתי. האגדות האמיתיות לנצח יישארו אגדות. הניסיון הזה ליצור איזשהו מחזמר  מהסיפור שלהם, הוא יותר גחמה תיאטרלית המתאימה להצגת סיום של תלמידים בתיכון מאשר מופע מקצועי המעניק לסיפור מסגרת תיאטרלית אותנטית. רק בחלק האחרון של הערב מ – Something דרך Day Tripper ו – Back To Ussr התחלנו לשמוע להקה המתקרבת למקור.

צילום: מרגלית חרסונסקי

טוויסט אנד שאוט ביטלס – שירים מהמופע 1
טוויסט אנד שאוט – שירים מהמופע 2