שרון הולצמן מלודי לעילא מסתייע בפתיחת פסנתר א-לה "לט-איט-בי" של הביטלס, מנגינה נוגה-ענוגה, חובקת ועוטפת ברכותה הרומנטית. מילים: סיטואציה אידילית. זוג על חוף הים, היא טובלת רגליה במים, והוא לצידה. על פניו – הכל סבבה. השלווה משתלבת עם תמונת הנוף (כיפת השמיים), אלא שהשלמות הזו היא תעתוע: זו שאיתו מחפשת את מה שאין, כלומר – אינה מרוצה/ מסופקת. הדובר בשיר מתגלה כבעל ניסיון: זה שיאהב אותה יותר ממנו, לא יהיה זה שהיא רוצה. ומהמשל לנמשל: היכולת להתפשר היא הבגרות, היא זו שמאפשרת את החיבורים האמיתיים בין בני האדם. כמה השיר הפשוט הזה הוא אמת פשוטה-עמוקה.
כך גם המוסיקה – יפה בפשטותה המינורית. אתה צריך לעיתים להשלים עם מה שנשמע אצל אניני האלטרנטיבי "מיינסטרים" – כדי לומר דברי אמת. האמת אינה זקוקה לדרכים עקלקלות. הולצמן מלודי-רומנטי מצליח לשדר את התובנה בשיר שמגיע ונוגע ברכות בדרך הראשית. זה עובד. להיט השבוע.
היא שמה רגלים במים
ואני מתיישב לצידה
צמרמורת נוגעת בעורף
עוברת את חוט השדרה
וממשיכה
עטופים בכיפת השמים
לא צריך לדבר על דבר מה
אם טוב לך בינתיים
למה את מוסיפה לרצות
את מה שלא נמצא
זה לא נמצא
בתוך נוסחאות של קסם
יש חיים מלאי פשרה
זה שיאהב אותך פי שנים
אינו האחד שאת רוצה
שאת רוצה
תגובה אחת
אחלה שיר אבל הוא ישן ,שוב מראה שאתם לא מקשיבים לשירים של שרון.יש לו עוד המון שירים יפים ,תקשיבו