רק הקולקציה המסכמת מבהירה את הקומבינציה המיוחדת של "תאומי קוקטו", את התפתחותה המיוחדת. בשמונים היא עלתה על אותו גל של ג’וי דביז’ן וניו אורדר, אך פניה היו בכיוונים שונים. המוסיקה היפנוטית ברובה, עגמומית, מעוררת השראה, טובה לכל עת, ועם זאת אניגמתית. קטעים אחדים מגיעים עד לדקויות אופראיות. מבחינת אומנותית יש לאליזבט פרייזר הזמרת יותר מחמישים אחוז מניות. קול שביר, טעון אמוציות. אוסף כמעט ללא להיט, אבל קלאסי, נצחי.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email