לזקני צפת?

מי מתגעגע

מתאחדים להופעה ב"פסטיבל הקצב"
0/5

אז מה קרה לזקני צפת מאז האלבום האחרון שלהם בתשעים? הזדקנו עד כדי כך שאינם מסוגלים לעשות ב-2013 את "ציפי", "דוחף באלנבי", "הזונה מפרנסיסקו" ואת Daddy מהאלבום של 1992? האם יסתפקו בקו המלודי המרוכך של "זקני צפת" 1994 עם "השכן", "שישי שבת", "רק אל תלכי". 
מה יום מיומיים? במסגרת האיחודים החד פעמיים, שקורצים לקופות, וההתרפקות האוטומטית כמעט על כל מה שמריח ישן, מוציאים מהנפתלין גם את "זקני צפת" בהרכב מלא לאירוע העונה לשם הנדוש והשבלוני "פסטיבל הקצב" (ביתן 1, גני התערוכה 16.1) קבלו את יוני בן טובים, מאור כהן, אורן לוטנברג ורע מוכיח.
מה התבשיל שהזקנים מכינים? האם בכלל מתחשק להם לחזור למחוזות ההם? הסרתי אבק מארבעה דיסקים: "זקני צפת" 1992, "זקני צפת" 1994, "תן לי שלאגר" 1995, "תן לי שלאגר 2" 1996.
הראשון – רוק פאנק מלוכלך, רוקנ'רול (Boom Room), הזוי, פורץ דרך במובן של להתפרע, מה שבא לעשות. רוק ישראלי ספונטני, אותנטי, מריח ריח נעורים. מ"דוחף באלנבי" המסומם-פאנקיי ועד "החיים היפים".
השני: מרוכך, מלודי, פופי, ידידותי למשתמש, סיקסטיי, שלושה להיטים. "השכן", "שישי שבת", "רק אל תלכי". במונחים של קלאסיקת רוק מקומית הכי מזוהה עם "זקני צפת", שמחברים בין המנגינה התמימה, הרומנטיקה הנאיבית והומור. כמה יפה להיות בן 16, אבל רק בגיל 20 מתחילים כנראה להבין את זה. לשיר משפט כמו "אני אוהב אותה אז למה היא השתנתה" ו"רק אל תלכי אני אחזור שוב לעצמי" באותה הפשטות הראשונית ברוח הגיטרות והמפוחית של החיפושיות, זוהי העזה אמיתית. לא פשע להסתכל אחורה בגעגוע ובחיוך, ולפעמים זה פשע משתלם להשתמש ברוח הביטלס ובמיומנות של חיים רומנו הנצחי כמפיק וכגיטריסט.
בשני אלבומי "תן לי שלאגר" מתגלה הבלוזיסט שבמאור כהן ששר בקול עייף ומבואס "מי אני יכול להיות/ אני אחד וזה הכל" ו – "אל תתנו לי סתם למות בלי משמעות". בגדול מתברר כי "זקני צפת" דרכו במקום. גיטרות אינן עושות שירים. למאור אין מה להגיד. המילים נשמעו ן שרבוטי הבזקי מחשבות, המוסיקה מנסה בדרך כלל ללא הצלחה להיות אלטרנטיב ("סוזי") "תן לי שלאגר 2" העיד על יובש יצירתי. "בגינה של משה" הוא בלוז חרתא. גם הגרסה של הרוק-מזרחית-פרודית של "במדבר" לא ממש שינתה את המצב. הביצוע של "נחמד" המלודי סבל מקול מוגבל של מאור. מפעילים גיטרות לקטעים ללא מילים כ"מאצ'בוקס" ו"שרה רוקדת", אבל התברר כי כהן וזקניו לא הכי ידעו מה לעשות עם עצמם. טקסטים נוראים, מוסיקה סתמית, לא ממוקדת.
מה עכשיו? מעניין איזה רפרטואר הם יבחרו לפסטיבל הקצב. מכל מקום, אני לא מהמתרגשים מהאיחוד המחודש הזה, גם לא מההיבט הנוסטלגי.

זקני צפת – לא תבואי שישי שבת

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות