אייל גולן קרא לו? אילו גולן קרא לו, סביר שהיה לוקח את השיר הזה. מתאים לו. לא שיש כאן גילויים יצירתיים ממדרגה ראשונה. מדובר בבלדה "ז'אנרית" מצויה בטקסט, במנגינה, גם בצבע הקול . אילן נורי מספר על אהוב נואש שעשה מאמצים למנוע את עזיבתה (אפילו "שלח פרחים, קיווה שתסלחי") ועתה ברור שהוא לא יחזור.
בכל זאת יש שורה שאינה סותמת את הגולל: "אז אם בחורף קר או אם ביום של אביב/ פתאום תבוא דמעה מתחרטת / ומעיין ליבך ישוב לבקש מאהובך /שוב לא ללכת…"
שתחכה? שלא תחכה? יחזור? לא יחזור? מבולבלים? האמת: זה לא הכי משנה. הטקסטים האלה עוברים לידי בלי לעצור. סוג של התבכיינות סתמית ונדושה על אוהבים נכזבים ונוטשות אכזריות. אני לא מדבר על מקוריות אלא על אמת. אין כאן. מזלם של זמרים כמו אילן נורי שהם ניחנו בקול מסתלסל שמשדר תוגה, ואם גם המנגינה יפה – המילים יעברו, אבל לא בבית ספרנו.
גם בחורף קר יש איזה יום של אביב/ ושמש נעימה חודרת/ אבל אצלך הזמן פסק / כמו להזכיר את מה שאת אולי כבר לא זוכרת/ היו לך רגעים שרצית להבין/ האם את לידו עוד מאושרת/ ולבסוף בחרת בלילה זהיר/ למרות שהוא אוהב את לא נשארת
פזמון: ומה הוא לא עשה שתחייכי/ שלח פרחים קיווה שתסלחי/ עמד ושר לך רק שלא תלכי/ הוא לא יחזור חבל… אל תחכי
אז אם בחורף קר או אם ביום של אביב/ פתאום תבוא דמעה מתחרטת / ומעיין ליבך ישוב לבקש מאהובך /שוב לא ללכת…
