בשבוע האחרון אני עושה repeat על אלבום ג'אז, שיש בו כמעט כל מה שאני אוהב לשמוע בג'אז עכשווי-מודרני. לא בטוח ששאולי עינב, מעילויי הג'אז הישראלים (לא, הוא אינו מבוגרי "תלמה ילין"…) , שיצא לרעות בשדות הג'אז הבינלאומיים – כבר זכה להכרה ולהיכרות בארץ מולדתו. איך אומר השיר של רוטבליט – הוא אחד משלנו, וכשמדובר בג'אז ישראלי ליצוא, אין כאן מקום לציניות.
זהו כבר אלבום שלישי שלו, הפעם בחברה הצרפתית Cristal Records, אחרי Opus One, ולמעשה מסמן את המעבר שאולי מניו-יורק לפריז. האלבום מצלצל אחד מאלבומי הג'אז המקוריים והמורכבים של השנה, ורסטילי, מעיד על מנעד סגנוני רחב, מגוון ועשיר, שופע רגישויות, מנוגן לעילא. מהורהר, אינטימי.
עשרה קטעים שלוקחים למסע אישי, לפי עדות שאולי עצמו, קטע אווירה הניזון מזיכרונות מלילה בדנמרק (Copenhague), עוצמת העיר ניו-יורק הוציאה מההרכב שלו סווינג נהדר וקולח – The Traveller. התזמור של Nomads (המוקדש לסבו ולסבתו של עינב, שבנו את חייהם לאחר תלאות מלחמת העולם), קטע של 10 דקות שחייבים לעשות עליו רפיט בזכות יפי מורכבותו. כמעט בכל קטע מורגשת נשמת היוצר. One For Alex המלודי מקרין אווירה חורפית מסתורית נוגה, וכאן, מבכה שאולי מותו הטראגי של חבר בעת שירותו הצבאי.
אלבומו השלישי של שאולי עינב כמנהיג הרכב הוא ציון משמעותי וחשוב בקריירה שלו. אחרי Opus One עטור השבחים השייך לסצנת ניו-יורק שלו, האלבום החדש הוא מעין מסע של חקר עצמי המתפרש עשר יצירות אינטימיות, גרוביות, לעיתים קודרות. מגוון של יוצר דינאמי המאתגר עצמו בכל מה שעושה מוסיקה למיוחדת.
Embarcadere
Circa 1988
Copenhague
The Traveller
Nomads
Eleven Fifty Two
One For Alex
Le Musketeer
Ultramarine
A Truth About Me
שאולי עינב – סקסופונים סופרנו וטנור, אדי הנטר – טרומבון, אנטונה טרי הואנג – סקסופון אלט ובס קלרינט, פול ליי – פסנתר, פלורנט ניס – בס, לואיס מוטאן – תופים.
הופעות: פ"ת – בית שפירא – 19.12 | חיפה – בית הכט – 21.12 ירושלים – הצוללת הצהובה – 24.12 | תל אביב – אוזן בר – 28.12
