מה קרה לשופט משה פרץ? איפה הוא היה כששלחו את הילד שלו, יהב טווסי, הביתה? לא יכול להיות שהוא לא יהיה שם לעזור לו. בדיוק בשביל הרגע הזה – לקחו אותו לתוכנית. משה פרץ עלה לשידור הישיר און ליין מהופעה בנוקיה, אבל לא יכול היה להושיע. הופעות חיות דוחות אקס פקטור. בטח שהוא יביא אישורים על התחייבויות קודמות, אבל עזבו. מבחינתי, מנטור שאינו מתייצב לצד המתמודד שלו ברגעים הקשים – שישאר בבית.
הצחקתי אתכם. אני לא צחקתי, כשראיתי את הפנים של יהב טווסי, ברגע שהתבשר כי הוא הולך הביתה, ואבישחר ג'קסון נשאר. גם יהב הרגיש שפרץ חסר לו. עצבנה אותי העובדה שעברי לידר שהיה אמור להכריע – שלח אותו הביתה, אחרי שהוא, בניגוד לשני השופטים האחרים (מימון, פורטיס) אמר על הביצוע שלו ל"שלג בשרב": "אין לי מושג על מה הם (השופטים האחרים – י.ח.) מדברים. עד היום חשבתי שאתה מעניין. היום עברה בי צמרמורת"
אבל הצמרמורת לא עזרה. לידר החליט  להעדיף את אבישחר ג'קסון, אחרי שלא התלהבת מהביצוע שלו ל"כמה אהבה". אם אני משה פרץ, הייתי מגיש ערעור.
הצחקתי שוב, הא? בריאליטי כמו בריאליטי השיקולים אינם רודפי צדק. הם רודפי רייטינג. מדוע עברי לידר, בניגוד למצפונו הוא העדיף את אבישחר ג'קסון? פרט לנימוק "יהב צעיר", לא שמעתי ממנו נימוק משכנע.
הביצוע של הערב: "פיוז'ן" לשיר Some Nights של להקת Fun. אין ספק כי הביצוע המקורי המצוין היווה השראה לגרסה הזו האקפלה כולל גימיק התיפוף בכוסות אדומות. הבחירה בשיר הייתה נבונה, כי Some Nights ו – Fun אינם פופ שגרתי מז'אנר להקות הבנים. השיר אפשר לחברי ההרכב להוציא ביצוע של הרמוניות מצוינות. הם נשמעו הפעם הכי להקה. טובים מאוד היו גם טומי ויאן עם גרסה מלוטשת ל – The Other Side של ג'ייסון דרולו. הם כבר נראים כוכבים, מתנהגים כוכבים, או במשפט פשוט – יש להם את זה.
מי שעדיין אינה נראית כוכבת, למרות הקול המצוין, היא תמר פרידמן, הפעם בביצוע  Go On Your Way של פליטווד מאק. אני לא מבין את המנטור שלה, רמי פורטיס: אחרי שבתוכניות הקודמות זיהו את חוסר היכולת הבימתית שלה, מדוע לא עשית עם זה שום דבר? פשלה.
ענבל ביבי חזרה להיות ענבל ביבי המצוינת בביצוע אינטליגנטי ועשיר מבחינת הצבעים הקוליים ל – Beat It של מייקל ג'קסון. היפה בקאבר, שהזמר לוקח את השיר למקומות אחרים, לעיתים מרתקים ומיוחדים מהמקור. ענבל ביבי לקחה את השיר למקומות האלה.
בן גולן עשה את "טיטניום" של דיוויד גואטה. ההתחלה בטונים הנמוכים הייתה חלשה להחריד, בהמשך, בגבוהים קיבלנו זמר פופ טוב, ועדיין אני מסכים עם לידר שהוא לא צריך לשיר באנגלית.
את רוז פוסטאנס שדרגו כביכול ברקדנים ובזמרי ליווי שכמעט טשטשו אותה. גם בחירת השיר Valerie של איימי ויינהאוז הייתה מעט מאולצת, כשהמטרה היא להפוך אותה לחלק מהשאו הבידורי. רוז כל כך גדולה שהיא צלחה גם את החלק הזה.
"האחיות כרקוקלי" האירו את "מגדלור" של מיקה קרני באור אחר, עיבוד משילוב פסנתרים וקצב דאנס. גם אם עיקרו את השיר מתוכנו ועשו בו שימוש לצרכיהן הבימתיים, עדיין היה בעיבוד הזה משהו יפה.
אורי שכיב לא הצליח להעניק אור חדש ל "עכשיו או לעולם" של עידן חביב. פורטיס טען כי הבחירה של השיר הייתה שגויה – כי אין בה גיוון, מכניסה את שכיב ל"אותה משבצת". אבל זו אינה הבעיה. אורי שכיב פיספס באינטרפרטציה. זו אינה המשבצת, אלא הביצוע השטוח, שרידד את את המקור שלו.
עדן בן זקן נמצאת כבר בשלב של השאו הגדול. היא שרה Bad Romance של ליידי גאגא, בביצוע מקצועי בעיבוד אינסטנט אוריינטל. הפער בין ה"פרחיות" שלה למקצוענות הוא אחד הדברים המדהימים בתוכנית.