שיח הרחוב בין שני חברים על יחסים עם נשים – הופך בדואט של דודי לוי את אהוד בנאי לחאפלה, שמאפילה אפילו על הסיפור והתובנה. הסיטואציה ארצית: בשיחתם, האחד מספר לחברו העצבני שיש לו "עניין לא פתור עם אחת מוזרה מנתניה". אלא מה – הוא מתעודד מהעובדה שאם עדיין לא עזב את ביתו, יש עוד תקווה וסיכוי להמשך יציבות מערכת היחסים הנוכחית שלו. החבר לעומתו טוען, כי יחסים בינו ובינה הם כמו רולטה, כלומר,הכל עניין של מזל-גורל, תובנה שעלולה לערער את הביטחון של החבר במערכת היחסים שהוכיחה עצמה עד לסטוץ עם המוזרה מנתניה.
האווירה שהשיר משדר אינה פרובלמאטית. היא עליזה ומרנינה, משיבה רוח ים תיכונית עממית בשיח החברים. מה שנקרא: לא לקחת לריאות. הכל יציב. מחיאות הכפיים, ריקוד יווני שמח, חיוך על הפנים. בשירי העם כמו בשירי העם, השמחה מגיעה לעיתים מהמציאות הקשה, ובשיר הזה למרות הבעיה – יש עוד אהבה ותקווה. את הלחן הזה אפשר לייצא בקלות לאיי יוון. הוא יהפוך שם ללהיט חם. לדודי לוי אין סיבה לדאגה. יש לו אפילו סיבה לחגיגה בהופעות העתידיות.

***  "בית" מאחד מחדש את דודי לוי ואהוד בנאי. המפגש הראשון ביניהם היה בשנת 93. דודי הצטרף ללהקה הקבועה של אהוד כנגן גיטרה. החיבור והחברות הובילו לשיר "כל הזמן שבעולם", אחד השירים המושמעים ביותר בתחנות הרדיו בישראל בין 2000-2010. השיר יהיה אחד משירי האלבום החדש של דודי לוי – "שכונה של איש אחד"