לחם אהבה

עלמה זהר

הפקה עצמאית
4.5/5

עלמה זהר בחרה לפתוח את האלבום במונולוג גברי: "הולך להתפשט ולעשות לך ילד/ לכבוש אותך כמו שכובשים מדינת אויב" (השיר "מצב הרוח") אבל אז הגבר עצמו, אסי איילון נכנס לשיר. האם שני הקולות מבטאים נקודת מבט אחת? הרי הוא (הגבר) סובל מזה שהיא כמו לא שמה לב לחיזוריו… הדואט בחלקו השלישי של השיר עוד מסבך את העניינים. היא והוא שרים את תפקיד הגבר?!
עלמה זהר אינה עושה מזה דרמה. השיר, כמו רוב השירים באלבום המתארים מציאות חיים שבין טוב לרע, נע בנתיב פופ מלודי אקוסטי רך ומתיידד. זהר אינה רצה לפני השיר. היא כמו נמצאת מעט מאחוריו, מעניקה לנרטיב שלה טון מאוזן של שלווה (ה"חסד" חזק מה"סערה"), ועם זאת שירתה אמיתית מלאת כוונה.
זה אלבום שבו מנסה זהר להביט בסביבה בה חיה דרך משקפי חייה. הפשטות היפה של הכתיבה היא כפשטות החיים שלה. המנגינות, העיבודים משדרים איזושהי קוסמופוליטיות שיש בה קווים מלודיים צלולים, רסיסי פולק, תבלינים ים תיכוניים, מוסיקת נשמה.
ב"אושר גדול" היא שרה על כך שעוברים עליה ימים לא טובים, מייחלת לאיזה "אושר גדול". היפה והמיוחד בשיר הוא ביכולת של זהר לתרגם את המחשבות האלה לסימטריות מוסיקלית, שיש בה כאב וגם קלילות של שמחת חיים, אלה מרכיבים של הקיום האנושי. המוסיקה יפה בפשטותה, יש בה קצב ומנגינה, שמשייכים אותה לאווירה המקומית, עם ניואנס של מוסיקת מריאצ'י מקסיקנית (צליל החצוצרה), ובעיקר – זהו שיר שכולו עלמה זהר בטון שמגיע מאמת החיים שלה, שיש בה תחינה ותקווה לטוב.
עולים על מסלול מיד-טמפו, radio-friendly ב"מנגנים בלילה" כדי להבין שהחיים מתנהלים בשני מסלולים, אחד שגרתי ואחד אפוף חרדות ואי ודאות. מצד אחד: המוסיקה שמנגנים בלילה, שלוות הילדים שישנים, האישה היפה, מצד שני – עצירת הנסיעה והורדת ההילוך, כשהוא מספר לה שלא ישן כל הלילה, חלם "שהבית נעלם".
זהר אינה זמרת שאנטי . היא מבטאת גם את חרדות הקיום היומיומי. החרדה הזו מקבלת ממד מוחשי ב"ניצחונות", שיר שנפתח ב"חמש דקות מרוטשילד התפוצץ מטען, אין לי על מי לסמוך. אתה אומר לי בואי ולא אומר לאן, היה לנו יום ארוך", בוחרת זהר להיכנס לאולם השמחות להגיד: די נשבר לי. המלחמות הרגו אותי, אין על מי לסמוך, אין לי כבר חלום, עכשיו בא לי להתפרע. אתם רוצים את זה בערבית? – בבקשה. אתם רוצים עיבוד בראש טוב. בבקשה: יש לכם כינורות, מנדולינה, עוד, דרבוקה. שכולם יבינו את הראש.
ב"העיר הלבנה" זהר נעה בין האיום האפוקליפטי של פצצת אטום המאיימת להשמיד את העיר ובין מציאות העיר אוכלת את יושביה הפליטים ("איש שחור מת מקור בעיר הלבנה") גם ב"צונאמי" משרטטת זהר מצב אפוקליפטי.
זהר מאמינה או רוצה להאמין, שהיא ובן זוגה יצאו מהקטסטרופה בחיים, כמו בסיפור על נוח, או שיצפו מהמיטה בחיזיון האפוקליפטי מבלי שיפגעו. במקום להיבהל מהצונאמי – להתייחס אליו ראש קל ואופטימי.
הקלילות הנסבלת ביחס לצונאמי העתידי נמצא בצלילים. המוסיקה – קלת משקל, דאנס שנע בקלילות נינוחה במנגינה ידידותית על מקצב אלקטרוני מקפיץ, שתואם את רוח הטקסט. על הבמה – זה יעבוד.
שירתה של זהר נעשה יותר נוגה ומדוכדכת ב"חלל" – שיר אווירה שיש בו חרדה מפני השינוי להישאר בבדידות מזהרת, המתוארת ע"י ניתוק מהאהוב בחלל הרחוק. הטון הרגוע משדר את עומק העצבות. זוהי עלמה במיטבה, הזכירה את יפי שירתה של חוה אלברשטיין בעיבוד מינימליסטי. כמעט באותו טון ועיבוד אקוסטי – "בלעדיי", וגם השיר הזה על יחסים בנתק מנקודת מבטה הנואשת ("אין לנו סוף טוב")
ב"אתמול" נדלק אור בחשכה – כשקרולינה מצטרפת לעלמה זהר לשיר על בריחה משותפת מהמציאות. שיר שגדל משמיעה לשמיעה, המלודיה שחובקת את המילים, הקולות הכמהים שחוברים לשיר כמו כדי לגעת במעיין האושר הנסתר.
עלמה זהר הכי קרובה אצל עצמה בשיר המסיים "אצא אל השדה", תצא אל השדה להתמזג עם נפלאות הטבע כדי לחוש את תחושה אותנטית מול הזיוף שבמציאות "בטון" ו"המרוץ למיליון" – שאינם מעניקה תשובות על שאלות פשוטות כמו – איך נמצא אהבה.
עלמה זהר מיישמת את החופש שנטלה לעצמה בהפקה (השתחררות מכבלי חברת תקליטים וגופים מסחריים) באלבום שיוצא מנשמתה, בשר מבשרה. משתמשים לאחרונה במושג "מרגש" בסיטונות, תקשיבו לאלבום של עלמה כדי להבין את ההבדל.

שירים: מצב הרוח, אושר גדול, מנגנים בלילה, ניצחונות, העיר הלבנה, צונאמי, חלל, בלעדיי, אתמול, אצא אל השדה.
עיבודים והפקה מוסיקלית: אסי איילון.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. אוהב אותה, אפילו שהיא לא מהמלחינות העמוקות בהיסטוריה, יודעת לעטוף דברים באמת ובאהבה שלה.

    אחלה של זמרת, ומדבר כאחד שאוהב את שני אלבומיה ואחד שאוהב המון דברים שונים ואיכותיים מכל השנים וסוגים. מוסיף את זה בשביל לבסס את המחמאה אליה שלא נכתבה סתם על עיוור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן